תיאור המקרה:
י' הזמין דרך האינטרנט ספרים, שיצאו במהדורה מוגבלת ברוסיה, בחודש דצמבר. כשלושה חודשים קודם לכן, בספטמבר, עבר י' דירה ונרשם בדואר לשירות "דואר עוקב", ואף חידש את המנוי לשירות כיוון שידע כי צריכה להגיע אליו חבילת הספרים שהזמין.
באמצע חודש פברואר נודע לו במקרה מן השכנים במעונו הישן כי יש עבורו פתק מהדואר. התברר כי זו הייתה הודעה על דבר דואר שהגיע על שמו, הודעה שלא חל עליה השירות של "דואר עוקב". מיד ניגש י' לסניף דואר, אך דבר הדואר שעל שמו הוחזר לשולח ברוסיה, כי תם הזמן שהחבילה הייתה אמורה להמתין בדואר.
לאחר בירורים רבים של י' עם מנהל סניף הדואר הראשי באזור, ולאחר מילוי בקשה לבירור דבר דואר, קיבל י' תשובה כי י' צריך להתקשר לשולח ולחייבו לבצע את הבירור.
י' סירב לקבל את תשובת הדואר ודרש לקבל את החזר הוצאותיו על הספרים+ המשלוח+ התשלום עבור תקופה נוספת של "דואר עוקב". י' נענה כי "מכיוון שההודעות נשלחו למענכם הקודם, לא הגעתם לדרוש את דבר הדואר שנשלח אליכם ועקב כך הוחזר חזרה לשולח בתאריך.... יש לפנות לשולח דבר הדואר על מנת לוודא עמו קבלת דבר הדואר חזרה, דואר ישראל נושא באחריות כלפי שולח דבר דואר ולא כלפי הנמען".
בצר לו פנה י' למועצה לצרכנות .
טיפול בתלונה:
התלונה הגיעה אל עו"ד דליה רסקאי, יועצת משפטית במועצה לצרכנות.
עו"ד דליה רסקאי פנתה אל הדואר וטענה כי אם טענות הצרכן נכונות, עולה חשש כי רשות הדואר הפרה את החוזה עם י', שכן הוא הצטרף לשירותי "דואר עוקב", להעברת דברי דואר ממענו הקודם למענו החדש, אולם דבר הדואר נשלח למעונו הישן בניגוד למוסכם.
בנוסף ציינה עורכת הדין כי עולה חשש לכאורה להתנערותה של רשות הדואר מאחריות.
לחיזוק טענותיה הציגה פסק דין שניתן בנושא דומה כנגד דואר ישראל, ודרשה לפצות את י'.
התוצאה:
לאחר פנייתה של דליה לרשות הדואר, הוחלט שם, "לפנים משורת הדין" וכמחווה של רצון טוב, לפצות את י' בגין הנזק אשר נגרם לו ולהחזיר לו את עלות החבילה ודמי המשלוח.
