הגנת הצרכן בתקופת משבר כלכלי

בחלק מהמקרים – כן! כאשר אנו נותנים שיק רגיל, מבלי להגביל את סחירותו, המקבלים יכולים להעביר אותו לאחרים באמצעות פעולה פשוטה: חתימה על גב השיק (פעולה זו נקראת בלשון המשפטית "הסבת שיק"). במקרים רבים זכאי מקבל השיק (מי שהשיק הוסב אליו) לגבות מאתנו את הסכום הנקוב בשיק, גם אם לא קיבלנו את המוצר.

עורכי דין רבים מזהירים צרכנים כי אם לא יפרעו שיק, שהועבר לאחרים, הם עוברים עבירה פלילית. לכאורה, הדבר אינו תמיד נכון, שכן העבירה היא רק במקרים שהשיק ניתן בכוונה או בידיעה שלא ייפרע. אבל גם ללא עבירה פלילית, אי פירעון שיק סחיר יכול לסבך את הקונים, שכן מקבלי השקים רשאים לנקוט הליכים של הוצאה לפועל, אשר עלולים לגרום להליכי גבייה ולהוצאות נוספות.

על זה נאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה"... בכל שיק שאנו נותנים, רצוי להגביל את הסחירות שלו, כלומר למנוע אפשרות חוקית להעבירו לאדם אחר. לשם כך צריך לנקוט פעולות פשוטות ביותר בכתיבת השיק:

1.   מסמנים קרוס (2 קווים מקבילים) בחלק העליון של השיק. 
2.   כותבים בתוך הקרוס את המילים "למוטב בלבד". 
3.   מוחקים את המילה "פקודת", כך שיישארו רק המילים "שלמו ל...".  (כדי

      לצמצם אפשרות של זיוף המוטב  רצוי לציין לאחר שם המוטב את

      המילה "בלבד").

      פעולות אלה מונעות העברה של השיק לאחרים. וכך, במקרה של "כשל

      תמורה", אם הספק ירצה לגבות מאתנו את השיק, תעמוד לנו הטענה

      שהסחורה לא סופקה לנו.

 

חוק כרטיסי חיוב קובע כי במקרה שבו  נכס לא סופק ללקוח  אף על פי שחלף מועד ההספקה,  אפשר לפנות לחברת האשראי ולעצור את התשלומים העתידיים. לאחרונה נכנס לתוקף תיקון לחוק כרטיסי חיוב (ביום 7.12.08), לפיו הוראה זו חלה גם במקרה שבו התשלום בוצע בתשלום אח. אולם,  אי אפשר לעצור את התשלום אם הכסף כבר הועבר לספק או אם חברת האשראי לא יכולה להתקזז עם הספק.

כן. חוק הגנת הצרכן תוקן כך שגם במקרים אלה חברות האשראי מחויבות לעצור את התשלומים העתידיים. כוונת המחוקק היא למנוע פגיעה כלכלית בלקוחות, באותם מקרים שבהם ברור כי הספק לא יממש את העסקה  ולא יעמוד בהתחייבותו לספק את המוצר, גם אם עדיין לא חלף מועד ההספקה שנקבע על ידי הצדדים לעסקה.

חוק כרטיסי חיוב תוקן גם כדי לאפשר ללקוח לעצור את התשלומים העתידיים במקרה של "הפרה צפויה" בשל מצב של "חדלות פירעון".  החוק מאפשר לעצור תשלומים כאשר הוגשה לבית המשפט בקשה לצו כינוס נכסים נגד הספק, צו פירוק או צו פשיטת רגל. יש להמציא לחברת האשראי את הבקשה כדי שחברת האשראי תפסיק להעביר כספים לספק, עד להחלטת בית המשפט בעניין. אם  ניתן אחד מן הצווים שלעיל, על חברת האשראי להשיב ללקוח את כל התשלומים שבוצעו  מיום הודעתו. במקרה שבו בית המשפט ידחה את הבקשה למתן צו, תמשיך חברת האשראי להעביר את התשלומים לספק.

בית המשפט הדן בבקשה רשאי להורות לחברת האשראי לזכות את הספק בגין אותה עסקה אם שוכנע כי הנכס סופק ללקוח או כי אין במתן הצו כדי לפגוע בלקוח.

אפשר לדרוש מחברת האשראי לעצור את התשלומים העתידיים (לא ניתן לדרוש החזר על תשלומים שכבר נפרעו) ויש לבצע את הפעולות האלה:

1) לשלוח למוכר הודעה במכתב רשום, ובה אתם מציינים כי רכשתם מוצר

    (לפרט את סוג המוצר), כי המוכר התחייב לספק את המוצר במועד

    מסוים, אבל הוא עדיין לא סופק ועל כן אתם מבטלים את העסקה.

2) לשלוח הודעה בפקס לחברת האשראי, ובה פירוט של תנאי עסקת

    האשראי ובקשה לעצור את התשלומים העתידיים בשל כשל תמורה.

    יש לצרף את ההזמנה ואת הודעת הביטול לעיל.

3) במקרה שקיימת בקשה לצו כינוס או פירוק של המוכר, יש לשלוח את

    הבקשה לחברת האשראי. ניתן לפנות למועצה לצרכנות לקבלת מידע או

    צו בית משפט ככל שיהיו בידיה.

במקרה של כשל תמורה שלא במסגרת פשיטת רגל או צו בית משפט כאמור, חברת האשראי מחויבת לעצור את התשלומים העתידיים בלבד, והיא לא מחזירה את הכספים שבהם כבר חויב הלקוח עד למועד משלוח פנייתו על הודעת הביטול.
במקרה של בקשה לפשיטת רגל, כינוס נכסים או פירוק, חברת האשראי תחזיר ללקוח רק את הכספים שעדיין לא הועברו לבית העסק מיום פנית הלקוח הראשונה לחברת האשראי.

בדרך כלל חברת האשראי מבררת עם המוכר אם המוצר או השירות סופק. במקרה שבו המוכר ממציא אסמכתא לאספקת המוצר (למשל, תעודת משלוח חתומה על ידי הקונה) או השירות, חברת האשראי רשאית על פי החוק לחייב מחדש את הלקוח.

החוק מגן על הצרכן גם במקרה זה, בתנאי שיוכיח את שווי המוצרים שלא סופקו. בהתאם לכך, יש לוודא בעת הרכישה כי ההזמנה מפרטת את המחיר של כל פריט בנפרד ואין להסתפק במחיר גלובלי של המוצרים. הסיבה לכך היא כי חברת האשראי תעצור את התשלומים העתידיים בגובה שווי הפריטים שלא סופקו, ובהיעדר פירוט כאמור לעיל, חברת האשראי תהיה מנועה מלהתערב במחלוקת בין המוכר לצרכן.

תיקון חוק כרטיסי חיוב מאפשר ללקוח, החל מיום 7.12.08 , לבטל הוראות קבע בכרטיס אשראי בדומה להוראות קבע לחיוב חשבון בנק.  בהתאם החוק החדש יאפשר לצרכנים רבים, שסירבו לחדש חוזים מתמשכים עם ספקי שירות או שהפסיקו לקבל שירות בשל "פשיטת רגל", להפסיק את החיובים בהוראת קבע ולמזער את נזקם.

צו הקפאת הליכים קובע כי לא יהיה ניתן להמשיך, או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע בית המשפט. הצו ניתן במטרה לסייע להבראת חברה.

צו הקפאת הליכים יינתן לתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים. בית המשפט יהיה רשאי להאריך את התקופה של הקפאת ההליכים נגד החברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים בכל פעם ובתנאי ששוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך.

ביטול חיובים עתידיים בכרטיס אשראי לחברה שנמצאת בהקפאת הליכים יתבצע בתנאים הבאים:

1. המוצר לא סופק, אף שחלף מועד האספקה הקבוע בהסכם ההתקשרות. אם מועד האספקה טרם חלף – הספק הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים מסוגו של המוצר הנרכש.

2. הלקוח ביטל את העסקה מול בית העסק.

3. הצרכן הודיע לחברת כרטיסי האשראי בכתב (מומלץ בפקסימיליה עם הוכחת אישור קבלה) כי ביטל את העסקה עקב אי אספקה, או משום שהספק הפסיק, דרך קבע, לספק נכסים מסוגו של המוצר הנרכש.

במקרה שניתן צו הקפאת הליכים, בית המשפט ימנה לחברה בעל תפקיד שיפקח על יישום הליכי ההבראה והסדרת החובות לנושי החברה. למרות שלרוב לא יישארו כספים בקופת החברה, מומלץ להגיש "תביעת חוב" לבעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט בתקווה לקבל את הכספים ששולמו לחברה בחזרה.