ביטול מנוי עקב שינוי במצב הבריאותי של בעל המנוי
במקרה של מצב בריאותי לקוי – האם אפשר לבטל את המנוי ולדרוש את כספי בגין התקופה שלא נוצלה? חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), תשנ"ד-1994, אוסר על רישום מתעמלים במכון כושר לתקופה ממושכת ללא קבלת אישור רפואי על מצבם הרפואי התקין. לפיכך, אם נוצרה מגבלה רפואית חדשה שאומתה באישור רפואי המונעת מהמנוי להמשיך להתעמל במכון הכושר ולהשתמש במתקניו באופן סדיר במשך תקופה ארוכה, האישור הרפואי המקורי מתרוקן מתוכנו.
עמדת המועצה לצרכנות היא שדרישת מכון הכושר מן המנויים להמשיך לקיים את החוזה מבלי לאפשר להם בנסיבות אלו להפסיקו, מנוגדת להוראות החוק.
כאשר נמנע מהמנוי להשתמש במתקנים של חדר הכושר בשל מגבלה רפואית שהתארכה זמן רב, או שהפכה לכרונית והדבר אומת בחוות דעת רפואית, יש להכיר לעמדת המועצה לצרכנות בטענת סיכול החוזה. במקרה של סיכול, מכון הכושר אינו רשאי לדרוש מהצרכן את אכיפת החוזה, או לדרוש תשלום דמי ביטול בשל ההפרה.
בפסק הדין בעניינו של גיל שמשון, עלתה השאלה האם פגיעה כרונית ברגל שבעטיה המנוי נאלץ להפר את ההסכם, מהווה סיכול. בפסק-הדין נקבע, כי במקרה כזה התובע איננו יכול לקיים את ההסכם - שלא באשמתו- ולפיכך הוא רשאי לבטל את המנוי ולקבל את כספו.
