תיאור המקרה:
ש' תושבת ירושלים נרשמה כמנויה למועדון כושר גדול וידוע בו נאמר לה כי אם אחרי שבועיים לא תהיה מרוצה – תוכל לבטל את המנוי ולקבל את כספה בחזרה. לאחר שבועיים היתה הלקוחה מרוצה, אולם לאחר שלושה חודשים החלה לסבול מכאבי ברכיים וגב שהלכו והתעצמו. לשם כך ביקשה לבטל את המנוי עקב מצבה הבריאותי, אולם במכון הכושר סירבו והודיעו לה כי תוכל לבטלו רק בעוד תשעה חודשים. בצר לה פנתה למועצה לצרכנות שתסייע לה לביטול המנוי לאלתר.
הטיפול בתלונה:
יסמין בכריה, המטפלת בתלונות מטעם המועצה לצרכנות בנושאי חדרי כושר, פנתה אל החברה במכתב דרישה לבטל את המנוי. במכתב נכתב: "הצרכנית ביקשה לבטל את המנוי עקב אי כשירות רפואית ונתקלה בסירוב, על אף שבנסיבות אלה מדיניות החברה מאפשרת נקודת יציאה ועמדת המועצה לצרכנות עומדת באותו הקנה עם תנאי ההסכם".
על-פי חוות דעת משפטית, שהתגבשה במועצה הישראלית לצרכנות, אם נמנע מהצרכן להמשיך את חברותו במועדון כושר ולהשתמש במתקניו באופן סדיר – בשל מגבלה רפואית, והדבר אף אומת בחוות דעת רפואית – יש לראות בכך חוסר אפשרות של הצרכן להמשיך לקיים את ההתקשרות.
לפי עמדת המועצה הישראלית לצרכנות, דרישת מועדון הכושר להמשיך את קיום החוזה מבלי לאפשר למנויה להתנתק מן החוזה, בנסיבות שתוארו מנוגדת להוראות החוק.
התוצאה:
שלושה ימים לאחר שליחת המכתב ע"י המועצה לצרכנות התקבלה תשובת מכון הכושר לפיה נבדק האישור הרפואי של הצרכנית בשנית והוחלט לבצע עבורה את ביטול המנוי וזיכוי רטרואקטיבי של החודשים עליהם חוייבה.
