הטרדות טלפוניות מחברות שיווק ובתי עסקים - כיצד מתמודדים?
עוסק מתקשר למתלונן עשרות פעמים, כדי להציע את מרכולתם, למרות סירובו ובקשתו להפסיק לאלתר להתקשר ולהסיר את פרטיו מהמאגרים. האם קיימות הגנות בחוק וסעדים לצרכן המוטרד?
עו"ד יעל כהן-שאואט
אתם מכירים היטב את התופעה: שיחת טלפון לרכישת מנוי, הצעות להצטרף למסלול גלישה כלשהו, בקשות לתרומות, שיחות בתור היותכם חברים במועדון לקוחות או שיחות חוזרות ונשנות מבית עסק מסויים על אף שבכל המקרים ביקשתם וחזרתם וביקשתם שלא יתקשרו אליכם יותר באותו נושא כיוון שהשיחות הללו מהוות הטרדה מבחינתכם.
סעיף 30 לחוק התקשורת ( בזק ושידורים) קובע:
"המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים."
בהתאם, אדם המשתמש במתקן בזק ( טלפון) באופן שיש בו כדי להטריד אדם אחר, עובר עבירה פלילית אשר דינה מאסר שלוש שנים. כמובן, הפרת החוק מקנה לנפגע עילה לתביעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. כמו בכל תביעה בנזיקין, על התובע להוכיח את ההפרה – ההטרדה והיקפה – ואת היקף הפגיעה. ( ראו פירוט בהמשך).
האם בית המשפט הגדיר מה היא הטרדה בטלפון? מה מטרת החוק?
בית משפט העליון הגדיר את המונח "הטרדה" על פי סעיף 30 לעיל, וקבע כי יש לבחון ביחד את תוכן המסר ואת תכיפותם: " פעמים יהיה התוכן בולט, ואזי תהא חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ופעמים תהא הצורה בולטת, וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד כשלעצמו." במילים אחרות,לאור הלשון הרחבה של הסעיף לעתים הדבר יחשב כהטרדה בשל התוכן המטריד, והדבר יחשב כהטרדה בשל כמות הפניות הטלפוניות.
בית המשפט אף התייחס לתכלית החוק – " להגן על הזכות לשלוות נפש שהיא חלק מהזכות החוקתית לפרטיות ולכבוד האדם, ו"למנוע שימוש לרעה באפשרויות הטכנולוגיות הטמונות במתקני בזק, אפשרויות הכוללות לא רק את השימוש הטכני במכשיר אלא אף את המסרים המועברים בו."
האם התנהלות החברה מהווה "הטרדה" כאמור בסעיף 30 לעיל?
האם חברה מסחרית יכולה לפנות לצרכנים אין ספור פעמים או לעתים תכופות כדי להציע את מרכולתה , זאת גם אחרי סירוב הצרכן? האם הדבר עלול להיחשב הטרדה טלפונית על פי החוק?
בית המשפט יבחן את נסיבות העניין: ברור כי תוכן המסר הטלפוני – שיווק מוצרים או שירותים – אינו מהווה לכשעצמו "הטרדה". ואולם, כאשר חברה מסחרית פונה טלפונית פעם אחר פעם למרות סירוב הצרכן, לפעמים בשעות הערב, תוך פגיעה בפרטיותו ובשלוות נפשו של הצרכן,ולמרות בקשתו המפורשת להפסיק להתקשר, הדבר עלול להיחשב כהטרדה אסורה על פי החוק.
האם לצרכן ה"מוטרד" קיימת עילה לתביעת פיצויים?
במקרה שבו בית המשפט יקבע כי העובדות מצביעות על הטרדה בטלפון בניגוד להוראות סעיף 30 לחוק התקשורת – בזק ושידורים, הרי שהתנהלות החברה מהווה הפרת חובה חקוקה המקימה לנפגע עילה לתביעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. השופט יקבע את גובה הפיצוי בין היתר בהתאם לנזק שנגרם, להיקף ההטרדה, ולהתנהלות החברה לאחר שהובהר לה שהצרכן אינו מעוניין בשירותיה.
עמדת המועצה לצרכנות:
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות של צרכנים המוטרדים על ידי חברות מסחריות אשר נציגיהן פונים לעתים תכופות בטלפון פעם אחר פעם, כדי להציע את שירותיהן או מוצריהן. בתלונות נמסר כי החברות לא מוחקות את פרטיהם מהרשימות שלהן למרות בקשותיהם החוזרות ונשנות, ובכך פוגעות בפרטיותם פגיעה חמורה. לעמדת המועצה לצרכנות, לצרכן הזכות הבסיסית להימנע מפרסומות ומפניות בתי עסק בטלפון, והיא קוראת לציבור לפעול ולעמוד על זכות זו בכל תוקף.
טיפ לצרכנים
המועצה לצרכנות ממליצה לכל צרכן המוטרד על ידי חברה מסחרית כאמור לשלוח לה מכתב רשום בו פרטי הצרכן ( שם ומספר הטלפון בו החברה עושה שימוש) ולדרוש את מחיקת פרטיו מהמאגרים שלה, והפסקת פניות טלפוניות. כמו כן מומלץ מאד לתעד במכתב את התנהלות החברה: מספר וקצב הפניות הטלפוניות, שמות הנציגים, השעות בהן הנציגים מתקשרים, היינו כל פרט המעיד על הטרדה.
לסוגיות צרכניות נוספות בנושא טלפוניה וסלולר לחצו כאן >>
למידע נוסף אודות חוק הספאם לחצו כאן >>
תאריך עדכון אחרון: 8.6.2017
