תיאור המקרה:
א' רכשה מנוי למכון כושר למשך שנה. היא מסרה למכון אישור רפואי, המתיר לה להתאמן. לאחר מספר אימונים חשה א' כאבים ברגלה, ופנתה לרופא. הרופא אסר עליה להתאמן עד סוף תקופת המנוי.
א' ביקשה מנציגי המכון להפסיק את המנוי, אך הם סירבו בטענה שלפי הנהלים לא ניתן לבטל מנוי. הם הציעו לה להקפיא את המנוי, ולהמשך לממש אותו, לאחר שיפוג תוקף הוראת הרופא. א' לא הסכימה לקבל את ההצעה הזאת, ופנתה אל המועצה הישראלית לצרכנות בבקשה לסייע לה לבטל את המנוי.
הטיפול בתלונה:
התלונה הגיעה אל גב' ציפי קיברסקי, הממונה על פניות הציבור במועצה הישראלית לצרכנות, והיא פנתה אל מכון הכושר. בפנייתה ציינה גב' קיברסקי כי לפי עמדת המועצה לצרכנות, תנאי בחוזה אחיד, הכובל את הצרכןעד לתום תקופת החוזה – ללא אפשרות לסיים את ההתקשרות מכל סיבה שהיא – הוא תנאי מקפח על פניו. הדבר נכון, על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בבקשה להפסיק את המנוי מסיבות בריאותיות.
על-פי חוות דעת משפטית, שהתגבשה במועצה הישראלית לצרכנות, אם נמנע מהצרכן להמשיך את חברותו במכון כושר ולהשתמש במתקניו באופן סדיר – בשל מגבלה רפואית שהתארכה זמן רב או שהפכה לכרונית, והדבר אף אומת בחוות דעת רפואית – יש לראות בכך חוסר אפשרות של הצרכן להמשיך לקיים את ההתקשרות. זאת, מבלי שיוכלו הבעלים של מכון הכושר להמשיך ולדרוש את אכיפת החוזה או לתבוע פיצויים בגין הפרתו.
יתר על כן, החוק קובע כי מי שנפגע מהפרת חוזה (במקרה שלנו: מכון הכושר), אינו יכול לדרוש לקיים את החוזה, כאשר הוא אינו בר ביצוע, או שאכיפתו בלתי מוצדקת בנסיבות העניין.
זאת ועוד: לפי חוק: מכוני כושר אסור לרשום מתעמלים לתקופה ממושכת – ללא אישור רפואי על מצבם התקין. במקרה זה ניתן אישור רפואי למכון בתחילת המנוי, שהעיד על מצב בריאותי תקין. אך אם אישור רפואי חדש, המעיד על מגבלה רפואית או על מגבלה, שהפכה לכרונית, מונע מן המתעמל להתעמל במכון הכושר במשך תקופה ארוכה, ולהשתמש במתקניו באופן סדיר, האישור החדש מבטל את האישור הרפואי המקורי.
לפי עמדת המועצה הישראלית לצרכנות, דרישת מכון הכושר להמשיך את קיום החוזה מבלי לאפשר למנויה להתנתק מן החוזה, בנסיבות שתוארו מנוגדת להוראות החוק הנ"ל .
התוצאה:
בעקבות פניית המועצה לצרכנות, החליטה הנהלת מכון הכושר, "בניגוד לנהלים ולפנים משורת הדין", לבטל את המנוי של א' לאלתר ולהחזיר לה את כספה.
