תיאור המקרה:
י', תושב בית שמש, רכש מנוי לאספקת מים מינרלים מחברת מים ידועה. במסגרת העסקה התחייב י' לשני כדים של 18.9 ליטר לחודש ובנוסף ניתנה ללקוח הטבה: קרטון של בקבוקי מים לחודש למשך שלושה חודשים.  חודש הרביעי חוייב הלקוח על בקבוקי המים, כך שההטבה בחינם הפכה למעשה לשירות נוסף בתשלום. לטענת י', במעמד ביצוע העיסקה לא צויין כי לאחר שלושה חודשים הוא יחוייב באופן אוטומטי בגין בקבוקי המים, אלא אם יבקש להפסיק את האספקה.

י' פנה אל המועצה לצרכנות בדרישה לקבל זיכוי על החיוב בגין בקבוקי מים בחודש הרביעי, וכן לחייב את חברת המים לחדול מגביית תשלום על בקבוקי המים מיתר לקוחותיה בטענה שגביית הכספים אינה חוקית:

הטיפול בתלונה:
המועצה לצרכנות פנתה לחברה ודרשה ממנה לפעול לפי הוראות הדין.

לפי הוראות חוק הגנת הצרכן מדובר בעסקה לתקופה קצובה אשר במהלכה ניתנה לצרכן הטבה. הכלל בעסקאות לתקופה קצובה הוא כי תנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה – בטל.

במקרה שלפנינו ההטבה ניתנה לשלושה חודשים בלבד ולכן חל חריג לסעיף הקובע כי החברה רשאית להמשיך ולספק לצרכן את המוצר שניתן בהטבה וזאת בתנאי שפרטה באופן ברור ומפורט בתנאי ההסכם מהו הסכום שתגבה לאחר התקופה בה ניתנה הטבה.

חברת המים פעלה בניגוד להוראות החוק כאשר בחרה לחדש את השירות בתשלום באופן אוטומטי מבלי להודיע לצרכן מה הסכום ה"מעודכן" שאותו יידרש לשלם, משום שהיא לא פרטה בחוזה את מחיר השירות בתום תקופת ההטבה.

התוצאה:

בעקבות פניית המועצה, חברת המים זיכתה את הלקוח על הסכום שגבתה בגין בקבוקי המים בחודש הרביעי. כמו כן, הודיעה החברה כי הנושא הועבר לטיפול הממונים כדי למנוע מקרים מהסוג הזה בעתיד.