על רקע המחאה החברתית: עוולות צרכניות ברשתות המזון
העלאות מחירים סמויות, הקטנת תכולת האריזות, חיוב במחיר גבוה מהנקוב על המוצר, סימון כוזב של מחיר לפי יחידת מידה והטעיות במבצעים - כל אלה הם רק חלק מתלונות צרכנים כלפי רשתות המזון בימים ש"מחאת הקוטג'" טרם הגיעה לאחריתה.
1. הקטנת תכולת האריזות ללא שינוי אריזה ומחיר
התופעה:
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות של צרכנים המלינים כי רכשו מוצר ואחר כך הבחינו שתכולתו הוקטנה.
לדוגמה, על אריזת המוצר התנוסס המשפט "גודל חדש אריזה משופרת", אך למעשה האריזה הוקטנה כך שהמוצר הכיל רק 650 גר' במקום 750 גר' (כ-14% פחות), ואילו המחיר נשאר כפי שהיה.
במקרה אחר: על אריזת המוצר נכתב "משקל חדש" מבלי שצוין אם מדובר במשקל גדול יותר או קטן יותר מהנהוג קודם, והצרכן גילה את השינוי (לרעה) רק בדיעבד.
מספר לא מבוטל של תובענות ייצוגיות הוגשו בעניין זה לאחרונה, דבר המצביע על שכיחות התופעה. בין היתר הוגשו תובענות בגין: הקטנת צנצנת השוקולד למריחה; הקטנת אריזת אבקת כביסה; הקטנת תכולת אריזת היוגורט; הקטנת תכולת אריזת העוגיות המזרחיות; הקטנת אריזת הביסלי.
מה קובע החוק?
חוק הגנת הצרכן אוסר על עוסק לעשות מעשה או מחדל העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה.
הקטנת תכולת האריזה ללא הורדת המחיר בהתאם ומבלי לגלות עובדה זו לצרכן, עלולה להטעותו לחשוב שהוא מקבל את אותה תמורה עבור אותו מחיר ששילם בעבר.
היצרן מחויב כלפי הצרכן בחובת "גילוי נאות" בנוגע לשינוי המבוצע בתכולת האריזה.
משרד התמ"ת פתח בחקירה נגד יצרנים אשר הקטינו את תכולת האריזה מבלי לשנות את מחיר המוצר. כתבי אישום הוגשו, ויצרני מזון הורשעו בגין עבירה של הטעיה.
בשנת 2006 הממונה על הגנת הצרכן הנחה את יצרני המזון לסמן את השינוי על גבי האריזות, והובהר כי ציון הכמות החדשה אינה מספקת לצורך קיום חובת הגילוי הנאות. על היצרן לציין את הפער באחוזים בין התכולה הקודמת לתכולה הנוכחית באותיות שגודלן זהה לאותיות המציינות את שם המוצר.
כל עוד הגילוי לא נעשה באופן האמור לעיל, על היצרן לספק למשווק שלט להצגה על המדף ליד המוצר, ובו כאמור יוצג הפער באחוזים בין התכולה הקודמת לנוכחית.
טיפ מס' 1 – החוק מחייב סימון מחיר לפי יחידת מידה (100 גר' או 100 מ"ל). חפשו את תווית המחיר לפי יחידת מידה על המדף, והשוו מחירים.
2. העדר סימון מחיר על גבי המוצר
התופעה:
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות צרכנים ולפיהן חלק מן המוצרים המשווקים במכולת ובסופר השכונתי אינם נושאים תו מחיר. חוויית הקנייה הופכת ארוכה ומורכבת, שכן הצרכן נדרש לברר את המחיר, ובהיעדר מחירים גם על יתר המוצרים, אין לו כל יכולת להשוות בין המוצרים.
מה קובע החוק?
חוק הגנת הצרכן מחייב את המוכר לסמן את המחיר על המוצר עצמו. אי סימון המחיר כאמור מהווה עבירה פלילית.
במקרים מיוחדים אפשר לסמן את מחיר המוצר שלא על גביו ממש, כי אם בשלט המוצב לצדו או על המדף, בתנאי שהצגת המחיר נראית לעין, ברורה וקריאה.
אפשרות זו חלה לגבי מוצרים בתפזורת, כגון: ירקות, פירות, חלב, לחם לא ארוז, ביצים במגשים פתוחים בלבד, מוצרים במעדנייה.
עמדת המועצה לצרכנות:
אי סימון מחיר כנדרש על פי החוק הוא הפרה חמורה הפוגעת בצרכן, משום שהיא שוללת ממנו את הזכות להשוות מחירים ועלולה להטעות אותו לגבי מחיר המוצר.
אי סימון מחירים מהווה עבירה פלילית, קוראים והמועצה לצרכנות קוראת לציבור להתלונן בפני גורמי האכיפה, קרי, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.
טיפ מס' 2:
הימנעו מעריכת קניות במקום שהמוצרים המשווקים בו אינם נושאים תו מחיר.
אם נתקלתם בתופעה כזו, דווחו לאחראי על אכיפת החוק במשרד התמ"ת.
3. הפרש בין מחיר המוצר על המדף לבין המחיר שנדרש בקופה
התופעה:
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות צרכנים על מקרים בהם הצרכן נדרש לשלם בקופה מחיר גבוה מהנקוב על המוצר או המוצג על המדף.
מה קובע החוק?
חוק הגנת הצרכן קובע כי אם קיים פער בין המחיר שהוצג על המוצר לבין מחירו בקופה, המחיר הקובע? הוא המחיר שהוצג על המוצר, גם אם מחירו בקופה גבוה יותר.
סירוב המוכר להשיב לצרכן את ההפרש שנגבה ביתר יכול לשמש עילה לתביעת "פיצוי ללא הוכחת נזק" עד לסך של 10,000 ₪.
טיפ מס' 3:
בדקו אם המחיר הרשום בקופה תואם את המחיר הרשום על המוצר. אם חויבתם ביתר, דרשו החזר כספי בכתב.
אם סורבתם, שלחו מכתב רשום להנהלת החנות.
אם סורבתם גם על ידי ההנהלה להשיב לכם את המגיע לכם, באפשרותכם לתבוע את המשווק בפיצוי ללא הוכחת נזק.
4. הטעיה בפרסום מבצעים
התופעה:
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות המעלות חשד להטעיה בפרסום מבצעים.
לדוגמה: בעקבות פרסום המקנה 10% הנחה על כל קנייה ערכה צרכנית קנייה בחנות רשת גדולה. אולם בהגיעה לקופה התברר לה לראשונה שההנחה ניתנת אך ורק לבעלי כרטיס אשראי מסוג מסוים. בעוד שלתנאי זה לא היה שום אזכור בפרסום.
תלונה אחרת: צרכן נחשף למבצע ולפיו ברכישת 2 מוצרים בסך העולה על 75 ₪ ממוצרי החנות זכאי הצרכן לרכוש חבילת גלידה ב- 9.99 ₪ במקום ב- 18.99 ₪.
הצרכן רכש סל מוצרים בעלות כוללת של 400 ₪ וכן חבילת גלידה שבמבצע, ואולם בהגיעו לביתו גילה כי חויב במחיר המלא של הגלידה - 18.99 ₪.
תלונה נוספת: צרכן ביקש לרכוש מוצר שנכלל במבצע. הוא הגיע לסניף הרשת הרלוונטית ביום פרסום המבצע ממש, אך להפתעתו נמסר לו שהמלאי אזל.
צרכן אחר שרכש כמות גדולה של יוגורטים במבצע גילה בהגיעו לביתו, כי תאריך התפוגה של המוצר סמוך למועד הקנייה.
מה קובע החוק?
עוסק המודיע על מכירה מיוחדת, כגון: מכירת סוף עונה, חיסול מלאי, מכירה שבה מוצעת הטבה נוספת לצרכן או כל מכירה במחיר מוזל, חייב על פי החוק להבהיר אילו מוצרים או שירותים כלולים במבצע, ואילו מוצרים או שירותים אינם כלולים בו.
בנוסף, על העוסק להציג את המחיר לפני ההנחה ואת שיעור ההנחה (או את המחיר לאחר ההנחה).
אם ההנחה היא בשל מועד תפוגה קרוב או בשל איכות נחותה, העוסק חייב לגלות זאת לצרכן.
טיפ מס' 4:
ודאו בו במקום שקיבלתם את ההנחה המובטחת, ובדקו את מועד התפוגה של מוצרי מזון במבצע.
5. חוסר דיוק במחיר ליחידת מידה
התופעה:
מוצרי המזון מוצעים למכירה באריזות שונות ובמשקל שונה, עובדה זו מקשה על הצרכן בבואו להשוות מחירים בין המוצרים החלופיים.
בעקבות תלונת צרכן נגד רשת מזון בפריסה ארצית, בדקה המועצה לצרכנות את נכונות הסימון ליחידת מידה. התחקיר העלה כי סימון המחיר ליחידת מידה היה שגוי, גבוה או נמוך מהמחיר האמיתי ליחידת מידה. סימון שגוי כזה נמצא בעשרות מוצרים בכמה סניפים של הרשת.
מה קובע החוק?
רשתות קמעוניות, ששטחן עולה על 100 מ"ר, מחויבות להציג את המחיר ליחידת מידה על אריזת המוצר או על שלט בצמוד למדף הרלוונטי. כך הצרכן יוכל לדעת את מחיר המוצר לקילוגרם או לליטר.
לגבי מוצרי מזון וקוסמטיקה, שמשקלם קטן מקילוגרם אחד, או שנפחם קטן מליטר אחד, המחיר ליחידת מידה יוצג ביחידות של 100 גרם או 100 מיליליטר.
עמדת המועצה לצרכנות:
סימון מחיר ליחידת מידה באופן כוזב הוא הטעיה חמורה, שכן צרכן עלול להעדיף את המוצר היקר יותר בגלל המצג הכוזב.
טיפ מס' 5:
בדקו גם את הנכונות של סימון המחיר ליחידת מידה. אם גיליתם "שגיאה", דווחו על כך למועצה לצרכנות ולמשרד התמ"ת, המוסמך לאכוף את החוק.
