סיכום כנס "שילוב זרועות לסחר הוגן" לרגל יום הצרכן הבינלאומי • וידאו וגלריה
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, אמר בכנס: "נחוץ שינוי תפיסה במערכת יחסים בין עסקים ללקוחות". אריה זייף, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר : "לא להפוך את כל המגזר העיסקי לחזקת חשוד". ח"כ איתן כבל: "אנו בפתחו של עידן חדש בצרכנות".
בכנס "שילוב זרועות לסחר הוגן" שקיימה (14.3.13) הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בשיתוף עם איגוד לשכות המסחר והמועצה הישראלית לצרכנות, אמר ח"כ איתן כבל, כי העובדה שיו"ר הבית היהודי לקח על עצמו את תפקיד שר התמ"ת מצביע על החשיבות הגדולה סביב הנושא. "אנחנו בפתחו של עידן חדש בנושא הצרכנות. חברי כנסת חדשים שינסו להשיג יותר מהאחרים. נצטרך למצוא את האיזונים כדי לא לצאת מהפרופורציות ולהקצין. אני חייב להדגיש כי פעולתה של הרשות ממשית ומורגשת. קודם לכניסתה לפעולה נראה היה כי תפקידם של משרדי הממשלה לא היה לדאוג לאזרח. "
לדברי כבל, "הציבור הישראלי עשה סוויץ' ורואה את הדברים אחרת. אני מרגיש זאת בשיח ברחוב ובפניות הציבור. וזה הרבה מעבר למשפט שהישראלי לא רוצה לצאת פראייר. אני לא מסכים עם הקריאות שהצרכן הישראלי רמאי. לא בונים מדינה במשך 60 שנה על רמאים. אנחנו לא יותר רמאים מאף מדינה באירופה, כך מסתבר. צריך להסתכל על מערכות היחסים בנושא צרכנות כתהליך ארוך. אם המערכת יודעת שיש חוק ואף אחד לא אוכף אותו זה גורם לציבור להיות אדיש ולא להאמין במערכת. יש בצנרת חקיקה רבה בתחום הצרכנות ואף אחד לא מפסיד זה כולם מרווחים."
עו"ד תמר פינקוס, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן , ציינה כי הוא רואה חשיבות רבה בקיומו של רגולטור חזק ומרתיע במשק, אשר יכוון ויתווה התנהגות עוסקים וצרכנים. הרשות נחושה לפעול בנחיצות כנגד מפירי חוק. לצד מנגנוני האכיפה המסורתיים הרשות שמה דגש על חינוך של ציבור העוסקים וציבור הצרכנים והעלאת רמת המודעות של הצדדים להוראות החקיקה הצרכנית ולצורך בקיומו של סחר הוגן. כלי חשוב נוסף שאנו פועלים להרחיב את השימוש בו הוא הבנייה והטמעה של מנגנוני אכיפה עצמיים בתוך עסקים.
לדברי פינקוס, הרשות מפתחת מערך פרה-רולינג שיאפשר לעוסקים התייעצות מקדמית עם הרגולטור בכל מקום בו לא נמצאת תשובה בחוק או קיימת לגביו חוסר בהירות ובכך למנוע מהעוסק להפר את החוק. אני מברכת על שיתוף הפעולה ושילוב זרועות עם ציבור העוסקים וציבור הצרכנים, להבטחת קידום, פיתוח והסדרה של מסחר הוגן על כל צורותיו.
מר אריה זייף, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "ליום הצרכן הבינלאומי חשיבות רבה מאד כי כולנו צרכנים בסופו של דבר. זה לא משנה אם אתה יצרן, יבואן או בעל חנות כי כולם צרכנים. יחד עם זאת, אסור להפוך את כל המגזר העסקי בחזקת חשוד ואם נחוקק חוקים ורגולציה לפי הקביעה הזו כולם יסבלו.
זייף אמר עוד כי "אנחנו באיגוד לשכות המסחר מייצגים את אנשי העסקים. אם מעמיסים על בעלי העסקים יותר מדי רגולציה ומטילים עוד הכבדות, בגלל הטענה לפיה כל בעל עסק הוא עבריין בפוטנציה שרוצה להרע לצרכן, זה לא בהכרח משפר את המצב אלא עלול לייקר את מחירי המוצרים. רוב אנשי העסקים הם הוגנים והגונים ובאלה שלא הוגנים צריך לטפל. צריך רגולציה אך צריך שהרגולציה תהיה מאוזנת. "
לדברי עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, "ההגינות כלפי הצרכנים, היא השקעה של בית-העסק בבניית "הון לקוחות", שהתשואה עליה משתלמת מאוד בשיקולי הכדאיות העסקית, גם מעבר למילוי החובות החוקיות והאתיות המוטלות על בית העסק. "
פלג הוסיף כי "נחוץ שינוי תפיסה במערכת היחסים בין הצרכן-לקוח לבין העוסק, ולהפסיק להתייחס לצרכנים כאל פרה חולבת אלא כאל שותפים לתהליך עשיית הרווחים. ובשותפים יש לנהוג ביושר ובכבוד ובהגינות .אני לא קונה את הקריאות מהמיגזר העיסקי למדינה לא להתערב ולתת לשוק לעשות את שלו . שוק חופשי הוא אמצעי ולא מטרה , המטרה היא שוק הוגן לצרכנים ולעוסקים ותחרות הוגנת. כשאין ריסון עצמי צריך ריסון חיצוני בדמות הרגולציה. לקוח מרוצה זה אינטרס עסקי כי הוא רץ לספר לחבר'ה. גם לקוח לא מרוצה רץ לספר לחבר'ה. אני רוצה לקוות שלא בכל מקרה חוסר הגינות נובע מכוונת זדון אלא לעיתים מחוסר הבנה או מחוסר ידע ולכן נחוץ שיתוף פעולה בין כל הארגונים הנוגעים בדבר כדי להקדים תרופה למכה יש חשיבות רבה להסברה בקרב העוסקים והצרכנים. "
בפאנל שעסק בנושא "רגולציה ממשלתית למול הגינות עסקית, האם ישראל סובלת מעודף רגולציה?" שהנחה עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל ליחסי ממשל כנסת וחקיקה באיגוד לשכות המסחר , הציגו הדוברים את גישותיהם השונות ביחסי צרכן-עוסק.
עו"ד הילה דוידוביץ', ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אמרה כי צריך לדבר על רגולציה מכיוון האיך ולבחון את המודלים הקיימים כיום והתאמתם למציאות. המציאות מראה כי בענפים מסוימים השוק לא עשה את שלו, כך במקרה תקנות ביטול עסקה. חוק הגנת הצרכן הוא חוק מסובך ולא ברור, ובכל שנה הוא עובר תיקונים שמקורם בחקיקה פרטית. וזה יוצר מצב המקבע סיטואציות מאד מסוימות מבלי לאפשר גמישות. לדעתה, יש לבחון חקיקת חוק חדש בו יעגנו את זכויות היסוד של צרכנים ובחקיקת משנה ובתקנות יקבעו את סמכויות השר והרשויות. מדובר במודל של רגולציה המבוססת על עקרונות ולא כללים, שיש לו יתרונות רבים, קל להתאימו לענף, הוא חוסך משאבים ומגביר את הציות.
לדעת עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, הרגולציה צריכה להיות יותר יעילה והגופים הרגולטורים צריכים יותר כוח אכיפה, יותר משאבים ומפקחים. יש בעיה אינהרנטית במבנה השוק בישראל שהרגולציה זה כוח והיא חייבת להתערב כי אין מי שיגן על הצרכן. הלוואי ולא היה צורך ברגולציה ובארגוני צרכנים, המצב העסקי בארץ בנושא צרכנות הוא בעייתי, אמנם יש מגמת שיפור קלה, אך חייבים לתת הגנה לצרכנים. העסקים צריכים להתייחס לצרכן בהגינות ולתת לו זכויות בסיסיות.
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, אמר כי אנחנו צריכים לעסוק בישראל המציאותית ולא האוטופית. בישראל המציאותית צריך לנקוט ברגולציה חיצונית ובחקיקה כי התרבות שלנו עדיין איננה תרבות המקדשת הגינות בחיי הסחר. אני חסיד של חינוך , אך צריך רגולציה חזקה כמו צבא חזק, כדי שלא נצטרך להשתמש בהם. מי שיקבע אם להשתמש בה או לא אלה הם העוסקים , באופן כיבודם את זכויות הצרכנים. עסק שפועל על פי עיקרון מקסום רווחים כחזות הכל, תוך פגיעה בצרכן, המודל הכלכלי שלו בלתי קביל. יש צורך בשינוי תפיסתי במערכת החינוך וההכשרה בבתי הספר התיכוניים ובלימודים האקדמיים בתחום מינהל עסקים להעמדת ערכי ההגינות לפני המטרות ההישגיות . אנו בעד לשים גדרות לעסק כדי שלא יפגע בצרכן אך אנו נגד ביורוקרטיה מיותרת שמכבידה על העסקים ועל האזרחים".
עו"ד רונית פרל, מנהלת רגולציה וקשרי ממשל במשרד עמית פולק מטלון ושות' מטעם התאחדות התעשיינים, טענה כי אחת הבעיות, שהחריפה עם המחאה, היא שהחקיקה גורמת נזק, היא פוגעת ומחסלת את העסקים שמנסים להיות בסדר והוגנים. לקחו את העוסקים הגדולים ומצבי קיצון ועליהם ביססו את החקיקה, אך ששכחו בדרך את מרבית העסקים שהם עסקים קטנים ובינוניים. אין עניין של עודף רגולציה אלא מהות הרגולציה. עבירה עם עיצום כספי לא מידתי עלולה לחסל עסק. לדבריה, צריך להקים שולחן משותף לכל הצדדים, אשר ידון בהצעת חוק ותיקוני חקיקה בטרם הם מגיעים לשלבי חקיקה, כדי לא להגיע לפופוליזם קיצון.
עו"ד שוש רבינוביץ, מנהלת הלשכה המשפטית באיגוד לשכות המסחר, אמרה בפאנל כי עולם הצרכנות לא עומד בפני עצמו. הרגולציה חולשת על כל תחום החיים של העסקים. יש יותר מדי רגולציה ולראייה, בשבועיים האחרונים מאז הכנסת החדשה הונחו 849 הצעות חוק. התקנות והנהלים נכנסים לפרטי פרטים בהתנהלות העסקית וכל עבירה הופכת לפלילית או ניתן לנקוט בגינה עיצום כספי או פיצוי ללא הוכחת נזק, המעמידים את העסקים בסכנה. עודף הרגולציה הקיים לא נותן לצרכן קרדיט כאדם אחראי ובר דעת. לא בכל מקרה חייבת להיות הגנה טוטאלית ואסור להפוך מקרה קיצון לחקיקה פופוליסטית.
