פיתוי הוגן? / עו"ד אהוד פלג
מהו גבול המותר בפיתוי צרכן לבצע רכישה? בפני בתי העסק תמיד יעמוד הפיתוי לפתות את הצרכן, אבל צרכן נבון לא יאמין לפרסומים ויבקש לבדוק אותם ולראות הוכחות לנכונותם. אין תחליף לספקנות ולבקרה הצרכנית במאבק לסיכול חוסר ההגינות בחיי המסחר
מטרתם של עסקים להניב רווחים ממכירת נכסים או שירותים ללקוחותיהם.
חלק מהעסקים מקדימים לעיתים לעיסקה גם פיתויים והצהרות מבטיחות, לא תמיד עם כיסוי.
מהו גבול המותר בפיתוי צרכן לבצע רכישה?
שקר מוחלט יחצה בבירור גבול זה שכן הוא מהווה הטעייה האסורה על פי החוק; אך האם רק שקר מוחלט מהווה הטעיה? מה לגבי מכירת אשליות?
המועצה לצרכנות ייצגה תובעים בשש תביעות שונות בבית המשפט לתביעות קטנות, נגד חברה שפנתה לציבור בפרסומים, מהם ניתן היה להסיק כי אחרי התקשרות עם החברה ופרסום צילומים באתר האינטרנט שלה, יתחיל הצרכן לקבל טלפונים מהפקות של סדרות טלוויזיה יוקרתיות לצורך שילובו באחת הסדרות.
בית המשפט לא חסך במילותיו לתיאור סלידתו מהתנהלות החברה, וקבע בין היתר כי החברה פעלה בחוסר תום לב משווע ונקטה כלפי התובעים בהטעייה מכוונת.
ניתן להקשות ולשאול: האם עסק מסחרי אינו רשאי לפרסם את שירותיו באופן הקוסם ביותר למשיכת הקונים? הרי אם לא יעשה זאת, יחטא לחובתו לעשות את כל הדרוש על מנת להשיא (למקסם) את רווחיו.
סוגיה זו של גבול חופש ההתנהלות בחיי המסחר איננה מנותקת מהגדרת המונח חופש בהקשר של כללי התנהגות בחברה אנושית. האם חופש פירושו לעשות כל שברצונך? במקרה כזה עלולה להיווצר בעיה אם יתנגשו רצונות של מספר אנשים ואז החזק הוא שיגבר. זוהי אם כן הגדרה המותירה חופש לחזקים בלבד, כמו בג'ונגל.
החברה האנושית מבקשת בהגדרותיה להבטיח חופש לכל. לפיכך היא תגביל את חופש ההתנהגות של הפרט כך שלא יפגע בזולתו. ההגדרה החברתית הנכונה של חופש תהיה איפוא לעשות כל שברצונך מבלי לפגוע באחר.
מתי התנגשות אינטרסים עלולה בכל זאת להוביללפגיעה אסורה בזולת?- כאשר פעולתו של אחד הצדדים תפגע באופן לא מידתי באחר. מידתיות בחיי המסחר היא אותו האיזון המבטיח את זכותו של הצרכן לקבל תמורה הוגנת על מחיר הוגן.
המועצה לצרכנות נלחמת נגד תופעה של חוסר הגינות בצרכנות. הגינות היא התנהלות ישרה ושקופה של בית עסק כלפי צרכן מבלי לנסות להטעותו, ומבלי לנצל את חולשותיו או מצוקתו. זהו הערך שעל-פיו צריכים להתנהל חיי המסחר והוא הקובע את היישום המידתי של חופש העיסוק ושל זכותו של עסק להשאת רווחיו.
פרסום מטעה מנוגד בבירור לערך ההגינות ולהגדרת חופש בהיותו פוגע בצרכנים פגיעה לא מידתית, בכך שהוא שולל מהם את זכותם לקבל החלטת רכישה מושכלת על בסיס תמונת מידע שלמה ונכונה. פרסומים מפתים מציגים את כל הסיבות לרכוש מוצר ובכלל זה גם את יתרונותיו ומעלותיו, אך מסתירים את מגרעותיו וחסרונותיו. האם לא תהיה זו דרישה מופרזת לצפות כי הפרסום יציג גם את החיוב וגם את השלילה? האם נכון להעמיד את בעלי העסקים בפני "מבחן של מלאכים" ולדרוש מהם לפעול נגד האינטרס של עצמם?
בחינת הדברים מנקודת המבט של בעל העסק, תצביע על כך שפרסומים מפתים המסתירים מהצרכן פרטים שעשויים להשפיע על החלטת הרכישה שלו, גורמים אולי לרווח בטווח הקצר, אך מזיקים לעסק בטווח הארוך בשלושה היבטים:
ראשית, הצרכן עלול להחזיר את המוצר ולבטל את העיסקה, ובית העסק לא הרוויח ממילא דבר.
שנית, הצרכן הנפגע ידבר בוודאי בגנות העסק באופן שעלול לפגוע במוניטין שלו, ולהרחיק ממנו לקוחות נוספים.
שלישית - אם הפרטים שהוסתרו היו מהותיים, הדבר מנוגד לחוק המחייב "גילוי נאות" , ועלול גם להוות עבירה של הטעיה ולגרור צעדי ענישה שלטוניים.
חוסר ההגינות, אם כן, מהווה לא רק התנהלות מוסרית בלתי ראויה, ספק אם הוא גם משתלם לבית העסק בסופו של דבר.
אי אפשר לסיים בלי פניה אל האינטליגנציה הצרכנית: בפני בתי העסק תמיד יעמוד הפיתוי לפתות את הצרכן, אבל דרושים שניים לטנגו: בין אם הפיתוי הוגן ובין אם לאו, צרכן נבון לא יאמין לפרסומים ויבקש לבדוק אותם ולראות הוכחות לנכונותם.
בכל ימות השנה ובמיוחד ביום זכויות הצרכן הבינלאומי החל ב-15 למרץ, אין תחליף לספקנות ולבקרה הצרכנית במאבק לסיכול חוסר ההגינות בחיי המסחר.
