המתדלק טעה בסוג הבנזין. הנזק לרכב הגיע לאלפי שקלים

 

צרכן שניגש לתדלק את מכוניתו בשירות מלא גילה רק למחרת במוסך, לאחר שהרכב נתקע באמצע נסיעה, שהמתדלק בתחנה שם לו בנזין במקום סולר וגרם לנזק של 9,000 ש"ח. הנהלת החברה התעלמה מהפניה, אך רק לאחר התערבות המועצה לצרכנות - קיבל הצרכן את מלוא בסכום

 

 

בתחנות הדלק, הפרוסות ברחבי הארץ, קיים שירות עצמי ושירות מלא. נשאלת השאלה מה אחריות תחנת הדלק והנהלת החברה במקרה והמתדלק ממלא את הרכב בבנזין מהסוג הלא נכון וגורם לנזק למנוע הרכב.

 

י' תושב השרון ניגש לתדלק את רכבו בתחת דלק של רשת ידועה וגדולה. י' מסר את מפתחות הרכב לידי המוכרן והורה לו למלא מיכל סולר מלא, כמצוין אף במידבקות המוצמדות לשני צדדיה של דלת מיכל הדלק ברכב. בתום תדלוק רכבו וחיוב כרטיס האשראי שבחזקתו בעבור 38 ליטר בסך 255 ש"ח.

 

בבוקר יום המחרת הרכב הגיב באיטיות להתנעתו ובתום נסיעה קצרה נתקע הרכב. כל נסיונותיו של י' להתניעו עלו בתוהו והזמין שירות גרירה אל המוסך.

 

לאחר מספר ימים קיבל י' הודעה מהמוסך כי יש להחליף חלקים רבים במערכת הדלק, בשל הנזק שנגרם לרכבו עקב כך שבטנק הדלק מולא בנזין 95 אוקטן שכלל אינו מתאים למנוע הרכב. י' מיד עדכן את הנהלת החברה, שבהגינותה קיבלה אחריות לכך והסכימה עם התובע להתחיל בטיפול במוסך.

 

במשך שבועיים שלמים (!) שהה הרכב במוסך עד אשר תוקן לחלוטין בעלות של 9,000 ש"ח. שמאי שהוזמן על ידי י' קבע נחרצות בחוות הדעת כי הנזק למערכת ההזרקה במשאבת הלחץ הגבוהה ברכב, נגרם מחמת "תדלוק שגוי של בנזין, תחת סולר, על ידי תחנת התדלוק".

 

י' שלח אל החברה את פנייתו להשבה בגין עלויות תיקון רכבו בשל הנזק שהסבה לו חברת הדלק, כפי שסוכם עימה טלפונית טרם תחילת הטיפול, אך הנתבעת בחרה, מסיבותיה, שלא להגיב על כך, והתחמקה מהתשלום.

 

לפיכך פנה י' אל המועצה לצרכנות, כדי שתסייע לו במיצוי זכויותיו הצרכניות על-פי דין. לאור סירובה של החברה ליטול על עצמה מלוא האחריות בגין הנזק שהסבה לרכבו של י' ולהשיבו סך כל הצואות תיקון הרכב, לא נותרה לו כל ברירה, אלא להגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בבקשה לקבלת סעד שבדין.

 

בכתב התביעה טען התובע לרשלנות נזיקית שגרמה לו הנתבעת בגדרו של סעיף 35 לפקודת הנזיקין, אשר קבעה סטנדרט התנהגות סביר שיש להתנהג לפיו, וכל הפרה שלו הגורמת לנזק מחייבת בפיצויים, לאמור: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות — הרי זו התרשלות".

 

סכום התביעה שהוגש לבית המשפט עמד על 12 אלף ש"ח שכלל, בנוסף לעלות תיקון הרכב, גם פיצוי בסך 2,000 ש"ח בגין השבתת הרכב, הטרחה ובזבוב הזמן הרבים שנגרמו לתובע ואובדן ימי עבודה.

 

רק לאחר קבלת כתב התביעה, נאותה החברה ליצור קשר עם י' והודיעה לו כי היא מוכנה מיידית לשלם את עלות התיקון בסך 9,000 ש"ח כדי להימנע מתביעה ולשלם סכום גבוהה בהרבה. בהתייעצות עם המועצה לצרכנות החליט י' לקבל את הצעת חברת הדלק וקיבל לידיו את עלות התיקון במלואו.