מדריך מזון- ההיבטים המשפטיים |
|
|
|
| |
|
| | צרכנות הגונה מחייבת מידע מלא. המדינה קבעה, בסדרה של חוקים, תקנות, צווים ותקנים, הוראות בדבר מגוון ההיבטים של מזון - סימונו, הטיפול בו, אחסון, מכירה ועוד. דינים עיקריים בתחום הם: פקודת בריאות הציבור (מזון, נוסח חדש) והתקנות מכוחה, חוק רישוי עסקים וצווים מכוחו, וצווי פיקוח על מצרכים ושירותים בתחום המזון. היכרות עם הדין מאפשרת צרכנות טובה יותר- מידע על זכויות ומודעות לזכויות. כך גם היכרות עם פסקי דין ותביעות שהוגשו מכוח הדין. כדי להקל על הנגישות למידע ריכזו המועצה לצרכנות והאגודה לבריאות הציבור את הדין, בתוספת הסבר קצר על כל אחד מרכיביו והתייחסות הפסיקה בעניין .
|
|
| | | |
| | | |
| | | תקנות בריאות הציבור
התקנות מחייבות כי במזון ארוז מראש יהיה סימון תזונתי. הסימון התזונתי יפרט את הערך הקלורי של המזון ואת תכולת החלבונים, הפחמימות, השומנים והנתרן. התקנות קובעות את אופן החישוב של הסימון התזונתי, תוך הפניה לתקן ישראלי ת"י 1145.
תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון), 1935
תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון תזונתי),התשנ"ג-1993
בש"א (ת"א) 3058/07 אילן ארגס נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ
תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון תחליף לחלב אם), התש"ן-1990
תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן), התשנ"ו-1996 התקנות אוסרות על יבוא או על שיווק מזון שיש בו גלוטן אלא אם צוין ברשימת הרכיבים במזון שם הצמח שהוא המקור לגלוטן והמילים "מכיל גלוטן".
תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו-2006 התקנות מחייבות סימון המזהיר את הציבור מפני סיכונים במזון, כדלקמן: סימון על אריזת גרגירי קטניות, פיצוחים, גרעיני תירס תפוחים וגרעיני תירס שנועדו להכנת פופקורן במילים "אזהרה: סכנת חנק לילדים מתחת לגיל 5"; סימון על אריזת נקניקיות כי "לילדים מתחת לגיל 5 יש לחתוך לאורך לרצועות דקות ולא לטבעות". הסימון ייעשה בעברית ובערבית.
תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון אזהרה מסכנת חנק), התשס"ו-2006
ת"צ 4204-12-09 סיקרון נ' פיצוחי הטיב בע"מ
|
|
|
| | ייחוס סגולות ריפוי למצרכי מזון |
| |
| | | תקנות בריאות העם (בשר מיובא), 1938 התקנות קובעות חובות ביבוא בשר, כדי לוודא שתהליך היבוא תקין ומאושר.
תקנות בריאות הציבור (מזון) (בשר מעובד), התשנ"ג-1993 התקנות מסדירות יבוא בשר, החסנתו, ייצורו ושיווקו, ומפרטות מגבלות על הוספת חומרים לבשר - מים, חלבון, פוספטים, ניטרטים, ניטריטים.
תקנות בריאות הציבור (מזון) (גירום בשר), התשמ"ד-1984 התקנות מתייחסות לבשר מגורם (בשר שהופרד מהעצמות באמצעות מכונה) ומסדירות תנאים לייצור, לאריזה ולשיווק שלו. התקנות קובעות את הטמפרטורה של התהליך, את זמני הייצור והאחסנה המרביים, מגבילות את מספר החיידקים בגרם בשר וכיו"ב. |
|
|
| | | |
| | | תקנות בריאות העם (צרכי מזון) (פסטור ביצים, ייבושן, הקפאתן והשימוש בהן), התשל"ט-1979 התקנות מסדירות את אופן ההכנה, הייבוש של ביצים מפוסטרות, ייצור ושיווק מזון המכיל ביצים מסוימות, שיווק ביצים מפוסטרות שאינן מוקפאות, בדיקת ביצים לצורך פסטור, השמדת ביצים שאינן ראויות לפסטור. התקנות קובעות את הטמפרטורה להחזקת ביצים לצורך פסטור, את שיטת הבדיקות, את אופן שיווק הביצים המיובשות, את סימונן, את המשקל המותר לשיווק, את רישום תהליכי הקירור והפסטור.
תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל) התשנ"ה-1994 התקנות אוסרות על שיווק ביצה שאינה ביצת מאכל. התקנות מסדירות מהי ביצה הראויה למאכל אדם, שימוש, אחסון הביצים ומיונן. התקנות קובעות את הטמפרטורה הנחוצה בזמן ההובלה והשיווק.
|
|
|
| | | תקנות בריאות הציבור (מזון)(תוספי מזון) התשס"א- 2001 התקנות מתייחסות לתוספי מזון (המסומנים באות האנגליתE ובמספר הסידורי ) ואוסרות על ייצור, יבוא, שיווק או אחסון של מזון המכיל תוסף מזון שאינו נחוץ. התקנות גם מפרטות אילו תוספים מותרים ועומדים בתנאי התקנות, ובהם מגבלה של הכמות המותרת, שפחותה מהכמות המרבית. התקנות מחייבות סימון של תוספי מזון מסוימים וקובעות דרך לבדיקת תוספי המזון.
|
|
|
| | | תקנות בריאות העם (רמת האיכות) (סטנדרט של צורכי מזון) התקנות קובעות רמת איכות לגבי סוגי מזון שונים, כגון: גבינות, דבש, ויסקי, פקטין, חלב למיניו, חומץ, לחם, מרגרינה, סוכר, פרות משומרים, קמח, קפה, ריבה, שומן,שמן זית ועוד. הן קובעות תכולה של סוג מזון, אחוז המים, החלב או כל חומר אחר, שיעור החומציות, שיעור החומרים המוספים לפרות משומרים (למשל, חומצת גופרית).
תקנות בריאות המזון (מזון)(תנאי ייצור נאותים) התשנ"ג- 1993 התקנות אוסרות על סימון מזון בסמל, אלא אם למסמן יש היתר לכך מטעמו של המפעל המייצר את המזון, והייצור בו מתנהל בהתאם לנוהל הבטחת איכות ולתנאי ההיתר.
|
|
|
| | | תקנות בריאות הציבור (מזון) (שימור מצרכי מזון על ידי קרינה), התשמ"ה-1985 התקנות אוסרות על שימור של מצרכי מזון על ידי קרינה, אלא אם כן התקיימו התנאים שנקבעו בתקנות. התקנות אוסרות על יבוא ומכירה של מצרך מזון מוקרן, אלא אם כן היבואן הציג מסמכים מאת הרשות המוסמכת בארץ היצוא – הייצור? על התאמת מצרך המזון לתקנות שם. התקנות קובעות את אופן סימון האריזה של מצרך מזון מוקרן המיועדים לשיווק, ליבוא ולאחסון.
|
|
|
| | | תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א-1991 התקנות אוסרות על ייצור, מכירה,יבוא ושיווק מזון המכיל - מה? או נושא עליו שארית, אלא אם כן, שיעורה של השארית אינו עולה על השיעור המותר. התקנות מתייחסות לשאריות מזון מורכב. התקנות מסמיכות "מנהל" שיקבע שהמזון פסול ואינו ראוי למאכל אדם באמצעות נטילת דוגמאות וביצוע בדיקות.
|
|
|
| | | תקנות בריאות הציבור (מזון)(תוספי תזונה), התשנ"ז-1997 התקנות אוסרות על ייצור, אריזה, שיווק ואחסון של תוספי תזונה, אלא אם כן הם עומדים בתנאים שנקבעו בתקנות. התקנות קובעות תנאי ייצור, מועד הגשת מסמכים למנהל, פירוט המסמכים שיש להגיש, סמכות המנהל לתת פטור מהגשת המסמכים, סימון תוסף תזונה, אופן האריזה של מכל קשה פתיחה ,הפסקת שיווק תוסף תזונה.
|
|
|
| | | תקנות בריאות העם (מים מינרליים ומי מעיין), התשמ"ז-1986 התקנות קובעות 5 דרישות על מנת שהמים יעמדו בדרישות הכינויים "מים מינרליים" ו"מי מעיין", קביעת תנאים למילוי מים מינרליים ומי מעיין. התקנות מסדירות את אופן שיווק המים (מינרליים ומי מעיין). תוצאות בדיקת מעבדה מוכרת, המגלה כי המים אינם עונים לדרישות, יוכיחו אם הם ראויים לשיווק. התקנות קובעות אופן סגירה וסימון מכל למילוי מי מעיין ומים מינרליים לשתייה, אוסרות סימון סגולות מרפא באופן בדיקת מים במקור, קובעות תהליך נאות למילוי וסגירה של המכלים, וכן רישום ושימור תוצאות בדיקה ושיטת הבדיקה בפנקס תוצאות
|
|
|
| | | חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 החוק מסמיך את שר הפנים לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח איכות נאותה של הסביבה, בטיחות ובריאות ולמנוע מפגעים, מטרדים וסכנות. החוק מאפשר לרשות להשתמש בסמכותה ולקבוע תנאים למכירת משקאות משכרים, לעסקי רוכלות, למקומות לעריכת משחקים, לקייטנות, למכוני כושר, לעסק של אבזרי מין, לאולמי שמחות, לגני אירועים ודיסקוטקים, לעסק של כתובות קעקע וניקוב חורים בגוף לצורך ענידת תכשיטים, למתקני ספורט, לעינוג ציבורי, להוראות לעניין מפעלי ים-המלח, לאופן מתן רישיון והיתר זמני ותוקפם, ולאופן רישוי מפעלים ביטחוניים.
תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים,עופות ומוצריהם), התשל"ב-1971 התקנות קובעות תנאים להובלת מוצרי מזון, תנאים בארגז הקיבול שלהם, סימון ארגז קיבול, תנאים להובלת מוצרי מזון שונים.
תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון), התשל"ב-1972 התקנות קובעות תנאים לאישור בקשה לרישיון עסק. התקנות מסדירות את התנאים לבטיחות של מבני העסק, איור לתאורה, למים וביוב ולפסולת מוצקה, לציוד וריהוט, להחסנת מזון ועיבודו, לחדרי שירות והלבשה ואוכל, לתחזוקה, ללבוש וניקיון אישי של העובדים .
תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשל"ד-1973 התקנות קובעות תנאים לרישיון רוכלות במזון, לקביעת תנאים למצרכי מזון המותרים לרוכלות, למצרכי מזון מוקפאים, לעטיפת מצרכים, לתנאים להחזקת משקאות, להפרדת סחורות,, לביקורת הציוד, ללבוש וניקיון אישי, לבריאות הרוכל, לתנאים לרוכלות עוף מוקפא ללא טיפול בחום.
תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל), התשמ"ג-1983 התקנות קובעות תנאים למתן רישיון ולחידושו, תנאים למתן פטור, תנאים להבטחת איכות המזון ולבטיחות המבנה. התקנות מסדירות את אופן הקירור, האוורור התאורה, הרחקת ריחות וקיטור. התקנות מסדירות גם את מי השתייה ומי השפכים והפסולת, את אחסון המזון והטיפול בו, וכן תנאים ללבוש וניקיון של העובדים,של חדרי השירותתוחזוקתם.
תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2001 התקנות מסדירות את אופן הגשת הבקשה לחוות דעת בדבר התאמת עסק מוצע לדרישות החוק והתקנות ובדבר תנאים מוקדמים שיש לקיים לפני שניתן אישור, רישיון או היתר זמני לעסק. כמו כן נקבעים התנאים לאישור ולחידוש של רישיון או היתר זמני והתשלום .
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 הצו מתאר את העסקים טעוני הרישוי ואת מטרתם. בין העסקים טעוני הרישוי נמנים: בתי מרקחת, לרבות בתי מרקחת בקופת חולים ולמעט בתי מרקחת בבית חולים, מעבדת שיניים ובתי עסק למזון, דלק ואנרגיה, חקלאות בבעלי חיים, עינוג ציבורי, נופש וספורט, רכב ותעבורה, שירותי שמירה ואבטחה.
צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל"ז-1974 הצו מונה עסקים שהם טעוני רישוי מכוח חיקוק אחר, שכל אחד מהם מתייחס לתחום ספציפי, למשל: הקמת בתי מטבחים ובתי נחירה והפעלתם, בתי שחיטה לעופות, שירותי כביסה, מקלטי טלוויזיה.
|
|
|
| | | |
| | | החוק מסדיר את סמכותו של שר בממשלה לפעול, בין היתר, למניעת הונאה של הציבור ובכלל זה להתקין צווים. החוק אוסר על מחיר מופקע, על אגירת מוצר בפיקוח, על התנאה על מכר, על הנפקת חשבון וקבלה במכירת מצרכים בני פיקוח ועל רווחים מופקעים. בהתאם לחוק הותקנו צווים רבים, וכל צו מתייחס לתחום ספציפי. למשל: בעניין איכות מזון - שמן מינרלי בייצור מזון, סימון חומר מוסף למזון, ייצור גלידה ומכירתה, סימון מוצרים, הובלת לחם, בשר טחון,ייצור חלב, סימון קוד של מזון ארוז מראש ועוד. החוק קובע את הסנקציות בגין הפרות החוק , את אחריותו של מעביד ומורשה, הגנה לעובד ולמורשה, האצלת סמכויות.
חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים,התשי"ח-1957
פ 3994/05 מדינת ישראל נ' גרעיני עפולה
תפ(ת"א) 2056/01 מדינת ישראל נ' תנובה
ע"פ (ת"א) 70757/02 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נגד מדינת ישראל
|
|
|
| | צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון) |
| צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון)
פ 3994/05 מדינת ישראל נ' גרעיני עפולה
תפ(ת"א) 2056/01 מדינת ישראל נ' תנובה
ע"פ (ת"א) 70757/02 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נגד מדינת ישראל
תא (ת"א)40125/04 לקפיש ענת נ' בן לולו אלי בוסתן עשבי תיבול
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמן מינרלי בייצור מזון), התשמ"א-1981
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון חומר מוסף למזון), התשכ"ח-1968
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון קוד של מזון ארוז מראש),התשמ"ד-1983
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י-1950
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי מזון), התשל"ו-1975
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון,ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי קירור), התשי"ח-1957
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הובלת לחם), התשכ"א-1960
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (לחם), התשכ"ב-1962
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור קמח חיטה,כשר לפסח ושיווקו), התש"ם-1980
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר קפוא), התשי"ט-1959
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (קציץ בשר וקציץ), התשל"ו-1975
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (נקניק ונקניקיות), התשל"ו-1975
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון תאריך על מוצרי בשר), התשמ"ד-1984
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (חלב פרות ), התש"ך-1959
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), התשכ"ז-1967
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי"ח-1958
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (דינים וחשבונות על אבקת חלב), התשכ"ו-1966
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מיץ לימון ותחליף מיץ לימון), התשכ"ח-1968
צו ההגנה (אריזת דברי מריחה מפירות והעברתם), התשט"ז-1957
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שיווק משקאות-הגבלה), התשל"ט-1979
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור גלידה ומכירתה), התשכ"ג-1963
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתה), התשל"ז-1977
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר בדבש), התשכ"ג-1963
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (תחליף דבש), התשכ"א-1960
תקנות אגרות בריאות, התשמ"ט-1989
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסדר עסקאות בדגים), התשל"ו-1976
|
|
|
| | | שרידי עכבר בשקיק גרעינים של גרעיני שוקולד- הנתבעת חויבה לשלם לצרכנית פיצוי בסך 3,000 ₪, קנס בסך 10,000 ₪ והיא מתחייבת שלא לעבור שוב את העברה, כל זאת בגין עברה על סעיף 2(4) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות המזון) פרוטוקול+החלטה+הכרעת דין+טיעונים לעונש+גזר דין בהליך פ 3994/05 מדינת ישראל נ' גרעיני עפולה. פ 3994/05 מדינת ישראל נ' גרעיני עפולה
סימון לא מדויק של המועד האחרון לשימוש במוצר של חברת זנלכל - הנתבעת חויבה לשלם לצרכן פיצוי בסך 3,500 ₪, שכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪ וקנס בסך 1000 ₪ . בפסק הדין צוין כי נגד הנתבעת הוגש כתב אישום בגין סימון לא מדויק של המועד האחרון לשימוש במוצר . א (נתניה) 9037/02 דוד מנחם נ' זנלכל בע"מ
ג'וק הדבוק לפקק הבקבוק- הנתבעת חויבה לשלם לצרכנית פיצוי בסך 3000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ממציאת ג'וק בבקבוק החלב . נקבע כי מכוח חוק בדבר אחריות למוצרים פגומים, אחריות היצרן הינה לכל פגם שהתגלה במוצר, ובלבד שפגם זה היה קיים במוצר בעת שיצא את המפעל של היצרן. ת"ק 40514-0210 אנסתה טיבי נגד שטראוס גרופ בע"מ
תנובה שיווקה פרילי תוך פרסום בהבלטה כי אחוז השומן הינו 1.5% ואילו באותיות קטנות הופיע פירוט אחוז שומן אחר, הכולל את התוספת של גרנולה ופירות: על חלקו העליון של האריזה צוין בהבלטה "פרילי טבע 1.5% שומן", ובשורה נפרדת ובאותיות קטנות יותר נכתב "יוגורט עם גרנולה ופירות", ובפירוט הערכים התזונתיים רשום כי ב-100 גרם של המוצר יש 3% שומן. בית המשפט אישר הסדר פשרה, ולפיו העסק שינה את שם המוצר על האריזה ל"פרילי טבע יוגורט עם גרנולה ופירות 3% שומן", והעסק התחייב להעניק הטבה לציבור הצרכנים של המוצר . בש"א (ת"א) 3058/07 אילן ארגס נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בישראל בע"מ
הימצאות גוש פחם במוצר חלב מסוג ריוויון של תנובה- הנתבעת חויבה לשלם לצרכן פיצוי בסך 2000 ₪ בגין עוגמת נפש וכן 3.49 ₪ בגין המוצר ושכ"ט בסך 7500 ₪ בגין רשלנות. תא 83435/00 עופר רשו נגד תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בע"מ
אי סימון אזהרה בדבר סכנת חנק מבליעה על ידי ילדים מתחת לגיל 5 על ידי פיצוחי הטיב–העוסק חויב לשלם לצרכן פיצוי בסך 5000 ₪ ו-15,000 ₪ עבור שכ"ט. לאור תיקון התנהגות העוסק בעקבות פניית המועצה הישראלית לצרכנות ת"צ 4204-12-09 סיקרון נ' פיצוחי הטיב בע"מ
רימה של זבוב על העוף- הצרכן הנפגע קיבל פיצוי בסך 1500 ₪. תק 8649/05 אילוז יהודה נגד קוסמוס,שופרסל
תנובה שיווקה גביעי גבינת קוטג' 1.5% שומן באיכות פגומה – אף על פי שתאריך התפוגה שהוטבע על גביעי גבינת קוטג' עדיין לא עבר, נמצא כי המרקם של הגבינה היה ג'לטיני ולא אופייני לגבינה. בית המשפט קבע כי איכותה של גבינת הקוטג' נפגמה והרשיע את תנובה בגין עברה על סעיף 13 לפקודת בריאות הציבור (מזון) (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, וסעיף 2 (5)לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח-1958. תפ(ת"א) 2056/01 מדינת ישראל נ' תנובה ע"פ (ת"א) 70757/02 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נגד מדינת ישראל
חיפושית בשקית פטרוזיליה- לצרכנית נפסק פיצוי בסך 4500 ₪, בגין עברות על פקודת הנזיקין, צו פיקוח על מצרכים ושירותים (איכות מזון), התשי"ח-1958 . תא (ת"א)40125/04 לקפיש ענת נ' בן לולו אלי בוסתן עשבי תיבול
מכירת מוצרי בשר פגומים אשר תוקפם פג על ידי טיב טעם - בעקבות טענות כי מוצרי העוף פגומים ומכילים כמות חיידקים העולה על המותר, בית המשפט אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית בעניין. תא (ת"א)1084/06 שי אמסלם נ' טיב רשתות בע"מ
הטעיה בשיווק מוצר בכינוי "טבע טרי רסק עגבניות 100% טבעי " בעוד שהמוצר מכיל סירופ בית המשפט אישר הסדר פשרה, ולפיו העסק יציין על גבי האריזה את הסימון של סימן מסחרי לצד שם המותג "טבע טרי 100% טבעי" ויוסיף את המילים "רכיבים טבעיים בלבד", כן נפסק לשלם לצרכן פיצוי בסך 10000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20000 ₪. כתב תביעה (בקשה לתובענה ייצוגית) פסק דין בבקשה לתובענה ייצוגית
|
|
|
דברים שעשויים לעניין אותך |
|