רוב החוזים בין עסקים לבין צרכנים הם חוזים אחידים. כידוע, הם נהוגים בבנקים, בחברות הסלולר, הכבלים והלוויין, וכן בחברות קבלניות, במוסדות לימודים, במכוני כושר ועוד.
חוזה אחיד הוא נוסח אחיד של חוזה, אשר העסק משתמש בו בעסקות שלו עם לקוחותיו, ולא חוזה שנוסח בין שני צדדים באופן חופשי ולאחר מו"מ. בחוזה אחיד, מעצם טיבו, אין ביטוי חופשי לרצון הצרכנים. הם נאלצים לחתום על החוזה כמות שהוא, או להסתפק בשינויים חלקיים בלבד.
הגנות בחוק על הצרכנים החותמים על חוזה אחיד
המחוקק הכיר במצבם הנחות של הצרכנים החותמים על חוזים אחידים, ולכן הוא קבע הגנות בחוק:
א. תנאים מקפחים – גם אם הצרכנים חתמו על חוזה אחיד, אם התברר שיש בחוזה תנאים מקפחים (כלומר: תנאים שיש בהם יתרון בלתי הוגן לעסק, ואשר עלולים לפגוע בצרכנים), בית המשפט מוסמך לבטל את התנאים האלה. יתרה מזאת, ליועץ המשפטי ולמועצה לצרכנות יש סמכות לבקש את ביטולו של תנאי מקפח בחוזה אחיד של עסק.
ב. "האותיות הקטנות" – החוק מחייב כי גודל האותיות בחוזה האחיד הצרכני יהיה מעל 2 מ"מ, שאם לא כן, החוזה עלול להתבטל ולהיחשב הטעיה.
