תיאור המקרה:

ג' מתל אביב חברה במועדון לקוחות של חברה מסחרית כלשהי. כחלק מחברות במועדון מקבלת ג' הטבות מגוונות ובניהם הנחה בת 10% בכל רכישה בחנות תכשיטים מסוימת בקנייה מעל 250 ₪.

 

ג', שהיתה מודעת להטבה, החליטה לנצל את אשר מגיעה לה ורכשה שרשרת כסף בסכום של 990 ₪ .כאשר ניגשה לקופה היתה תחת הרושם שתשלם כ-100 פחות, אך להפתעתה נודה לה לאחר דקות ארוכות של חיפוש שרשרת מתאימה, מדידה, והגעה במיוחד לחנות הזו, כי ההנחה אינה תקפה.

 

המוכרת טענה כי השרשרת כבר במחיר מבצע ולכן ג' איננה יכולה לקבל את ההנחה נוספת בגובה 10% מהסיבה ש"אין כפל מבצעים".

 

ג', שנאלצה לרכוש את השרשרת במחיר של 990 ש"ח, פנתה למנהלת הסניף בדרישה לפיצוי כספי בגובה 10% שמגיעה לה בתוקף היותה חברת מועדון, אך תשובתה של מנהלת הסניף הייתה זהה לתשובתה של המוכרת.

 

אי לכך פנתה ג' למועצה הישראלית לצרכנות בבקשה לפיצוי כספי שמגיעה לה.

 

הטיפול בתלונה:

תלונתה של ג' הגיעה לידי ציפי קיברסקי המטפל בתלונות מטעם המועצה הישראלית לצרכנות , אשר פנתה למנהל הסניף בדרישה לכבד את ההסכמים ולפצות את הלקוחה בגובה 10% מערך הקנייה.

 

עוד הוסיפה קיברסקי כי על פי חוק הגנת הצרכן, על ההודעה שבשובר או לצידו חייב להיות רשום במפורשת בתוך דף הנקרא "עיקרי ההסכם" התייחסות שלא ניתן לממש הנחה נוספת במידה והלקוח/ה הם חברי מועדון, מכיוון שבמקרה זה אין ציון כזה ,על בית העסק לפצות את הלקוחה מיידית.

התוצאה:

 

בית העסק נעתר לדרישות המועצה הישראלית לצרכנות ובעקבות זאת פיצה את הלקוחה בגובה 10% מערך הקנייה כפי שג' ביקשה מלכתחילה.