תיאור המקרה:
ק' נרשמה באמצעות הטלפון לקורס בישול בבית ספר מקצועי ידוע.  ההרשמה נעשתה בעקבות חשיפה לפרסומת של בית הספר.  בשיחת הטלפון נאמר לה כי אם לא תירשם לקורס מיד לא יישמר לה מקום בקורס. ק' השתכנעה ומסרה למזכירת בית הספר את פרטי כרטיס האשראי שלה, וזו חייבה אותה בסכום של 4600 ש"ח. 
כעבור כמה ימים של התלבטויות הודיעה ק' לבית הספר כי היא שינתה את דעתה,  והיא אינה מעוניינת להשתתף בקורס. הודעה על ביטול ההרשמה נשלחה לבית הספר בתוך 14 ימים מיום  ההרשמה.
בית הספר סירב לבטל את ההרשמה לקורס וטען כי ועדת הביטולים של בית הספר דחתה את בקשתה.
ק' פנתה לעו"ד פרטי, וזה פנה לבית הספר בבקשה לבטל את קורס ולהשיב לק' את כספה, אולם גם פניות אלה  נענו בשלילה.
בצר לה פנתה ק' למועצה הישראלית לצרכנות.

 

הטיפול בתלונה:
התלונה הגיעה אל עו"ד תומר מזרחי, במועצה לצרכנות.  עו"ד מזרחי פנה לבית הספר בדרישה לבטל את ההרשמה לקורס בהתאם לחוק הגנת הצרכן, לפיו לצרכן זכות לבטל עסקת מכר מרחוק (עסקה טלפונית או באינטרנט) בתוך 14 ימים מיום ביצוע העסקה ועד יומיים לפני תחילת מתן השירות . בתגובה מסר בית הספר כי הוא עומד על סירובו לבטל את העסקה, וכי  ק' ידעה את התנאים בעת ההרשמה.
לאור סירובו של בית הספר, סייע עו"ד תומר מזרחי  לק' לנסח ולהגיש תביעה לבית המשפט  לתביעות קטנות כדי להשיב לה את הסכום ששולם ולהוסיף עליו פיצוי לדוגמה  בגין סירוב לבטל עסקת מכר מרחוק.

 

התוצאה:
 כמה ימים לפני מועד הדיון בבית המשפט פנה בית הספר למועצה לצרכנות בבקשה לסיים את ההליך בפשרה, והסכים להשיב לק' את מלוא כספה בתוספת 1000 ש"ח כפיצוי נוסף ללא הוכחת נזק.