תיאור המקרה:

 

ר' תושבת חולון רכשה קומקום מרשת מוצרים לבית. לאחר שימוש של מספר חודשים החלו להופיע סימני חלודה בתחתית הקומקום ועל כן מסרה אותו ר' לתיקון במעבדת השירות של היצרן.

לאחר עשרה ימים, הודיע היצרן לר' כי לא ניתן לתקן את הקומקום ועל החנות לזכותה בסכום המלא ששולם על ידה, או לתת לה מוצר חלופי והעביר לידיה את תעודת התיקון.

כשהגיעה ר' לחנות לא הסכימו להכיר בתעודת התיקון ובהוראות היצרן ודרשו ממנה את החשבונית המקורית אשר לא הייתה ברשותה. גם היצרן לא היה מוכן להשיב לה את כספה. בצר לה פנתה ר' למועצה לצרכנות בתקווה שהחנות או היצרן יסכימו להחזיר לה את כספה, או לתת לה זיכוי מלא על המכשיר המקולקל.

הטיפול בתלונה:

עו"ד ורדית ריימן, מטפלת בתלונות במועצה לצרכנות, פנתה אל היצרן ודרשה ממנו לפעול לפי החוק, כמפורט להלן:

לפי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) חלה חובה על היצרן לתקן כל קלקול שנתגלה בטובין, כהגדרתם בתקנות, במהלך תקופת האחריות (שנה מיום מסירת הטובין לצרכן).

במידה והיצרן לא תיקן את הקלקול, קובעות התקנות כי עליו לספק לצרכן טובין חדשים, זהים, או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך.

בנוסף, אי תיקון התקלה במועד הקבוע בתקנות מקנה לצרכן הזכות לתבוע פיצוי עונשי של עד 10,000 ₪.

התוצאה:

בעקבות פניית המועצה לצרכנות, שלח היצרן לחנות זיכוי על מלוא הסכום ששילמה ר'.