תיאור המקרה:
א' רכש בעבר מנוי לעיתון ילדים עבור נכדו. הוא שילם על המנוי במלואו, ולאחר תום תקופת המנוי הפסיק את  המנוי. לפני  כמה חודשים גילה א' חיובים בחשבונו  בסך 900 ₪ על מנוי נוסף. מבירור שערך א' מול מחלקת המנויים של העיתון התברר כי הוא משלם עבור משפחה שכלל אינו מכיר. א' ביקש זיכוי עבור הסכום הנ"ל, אך נאמר לו כי הוא אשם כיוון שלא שם לב בזמן לחיוב השגוי (א' סבל מבעיות רפואיות ונמנע ממנו לעסוק בכך).
בנוסף הזמין א' ספר דרך העיתון וחויב  על הזמנה זו. משעברו חודשיים והוא לא קיבל את הספר, א' פנה שוב לשירות הלקוחות של העיתון, ושם נאמר לו כי הספר אזל, ואם ירצה יוכל לקבל ספר אחר. א' לא היה מעוניין בספרים שהוצעו לו וביקש לקבל אישור שמאפשר  לו להזמין ספר אחר בעתיד, כשייצא  לאור ספר המעניין אותו.
א' לא קיבל תשובה מהעיתון וגם לא קיבל את כספו, ופנה לעזרת המועצה לצרכנות.

הטיפול בתלונה:
התלונה הגיעה אל ליאת כרמי , מטפלת בתלונות הציבור במועצה לצרכנות.
ליאת פנתה אל העיתון וטענה כי  אם כל טענותיו של א' נכונות , עומדת לו הזכות לקבל את כספו חזרה הן עבור החיוב של המנוי  והן עבור הספר.

התוצאה:
לאחר פנייתה של ליאת לעיתון , החליטו שם לזכות את א' בסכום של 900 ₪  בגין  החיוב השגוי שחויב. בנוסף קיבל א' כפיצוי מנוי לאחד מעיתוני החברה. כמו כן קיבל א' שני ספרים במתנה.
א' הודה למועצה לצרכנות ולליאת על טיפולה היעיל בתלונתו.