תיאור המקרה:
צרכן רכש מכונת כביסה. כעבור  כמה ימים הגיע לביתו טכנאי לשם התקנת המכונה ומכר לו עגלה (כבסיס  למכונה), מונע אבנית ו"הרחבת אחריות " ל-5 שנים.
כעבור פחות משנה התקלקלה המכונה. טכנאי מטעם החברה בדק את המכונה וקבע כי התוף של המכונה אינו תקין.
הצרכן פנה אל היבואן בבקשה  לבטל את העסקה.  העסקה בוטלה, והמכונה פונתה מבית הצרכן.
הצרכן נאלץ לרכוש מכונה חדשה, ואולם החברה שמספקת שירותי "הרחבת אחריות" אינה רשאית  לתת אחריות על מותג זה, והעגלה שנרכשה  לא התאימה למכונה החדשה.
הצרכן פנה לספקית שירות הרחבת האחריות והעגלה וביקש לבטל גם את רכישת  שני  הרכיבים הללו,  שהיו  הרחבה לעסקה המקורית (רכישת מכונת הכביסה הראשונה). החברה הסכימה לביטול, אולם דרשה תשלום דמי ביטול בסך של 132 ₪ .
בצר לו פנה הצרכן למועצה הישראלית לצרכנות .

הטיפול בתלונה:
הטיפול בתלונה הועבר אל הגב' לנה פורטנוי, המטפלת בתלונות במועצה לצרכנות.
לנה פנתה לחברה שממנה נרכש שירות האחריות המורחב בדרישה לבטל את החיוב בדמי הביטול,  מאחר שעל פי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) הצרכן רשאי  להתחרט עד שנה ממועד הרכישה.

התוצאה:
בעקבות פניית המועצה לצרכנות בוטלו דמי הביטול לעסקה והצרכן קיבל בחזרה סך של 132 ₪.

הסבר משפטי:
על פי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), חובה  לתת אחריות לשנה למכשירי חשמל שמחירם הוא 150  ₪ ומעלה. במקרים אלה, שירות האחריות המורחב שרכש הצרכן נכנס לתוקף רק לאחר סיום שנת האחריות שחייב לתת העוסק לפי החוק. על פי התקנות זכותו של הצרכן להתחרט ולבטל את עסקת האחריות המורחבת, ללא כל תשלום, בטרם נכנס שירות הרחבת האחריות לתוקף (עד לסיום שנת האחריות על פי התקנות). במקרה זה הצרכן ביטל את העסקה כחודש לפני סיום שנת האחריות על פי הדין, ולכן אסור היה לעוסק לגבות דמי ביטול.