תיאור המקרה:

ז' תושב תל-אביב נכנס לחנות בגדים ידועה ומוכרת וביקש לרכוש חולצה שבחר במחיר שהוצג עליה. כשניגש לקופה אמרה לו המוכרת, לתדהמתו, כי קרתה טעות ומחיר החולצה הגבוה יותר שהוצג בקופה – מחייב. ז' התעקש לרכוש את החולצה במחיר שהוצג עליה, אולם המוכרת סירבה.

 

לאחר דין ודברים הסכימה המוכרת למכור לו את החולצה הספציפית מהתצוגה, אולם סירבה למכור לו חולצה חדשה מהמחסן במחיר הנמוך. כשפנה לשירות הלקוחות של הרשת נתקל באוזניים אטומות.

 

הטיפול בתלונה:

לימור סופר לדני, מטפלת בתלונות מטעם המועצה לצרכנות, פנתה להנהלת רשת חנויות הבגדים בנוגע לתלונת הלקוח.

לפי הוראות סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן, על העוסק להציג את המחיר הכולל של המוצר בשקלים, במקום הנראה לעין, בספרות ברורות על גבי המוצר או על גבי אריזתו.

עוד קובע הסעיף כי המחיר המחייב של המוצר יהיה המחיר שהוצג עליהם, אף אם מחירם בקופה גבוה מהמחיר האמור.

למרות שהמוכרת הסכימה למכור את החולצה הספציפית במחיר הנמוך, ביקשה לימור סופר לדני מההנהלה, לפנים משורת הדין, למכור ל-ז' חולצה חדשה (לא מתצוגה) במחיר הנמוך.

התוצאה:

בעקבות טיפול המועצה הישראלית לצרכנות, כחודש מיום הגשת התלונה התקבלה התשובה ממשרד עוה"ד המייצג את רשת חנויות הבגדים ובו נטען כי מנהלת החנות הנחתה את המוכרת למכור ל-ז' את החולצה החדשה במחיר הנמוך, אך משחזרה המוכרת לקופה גילתה ש-ז' עזב את החנות. לפנים משורת הדין וכאות של רצון טוב, צורפו למכתב תווי קניה ברשת בשווי של 500 ₪.