מבלי להיכנס לניתוח שיטת השלטון העכשווית בישראל ולאפשרויות שיפורה, הרי שלאחרונה ראינו ביטוי לכוחו של העם - הציבור - כאשר הוא רוצה לעשות בו שימוש.
במדינות השכנות הלא דמוקרטיות הדברים הגיעו לכדי אנארכיה ומהפיכות.
בישראל הדמוקרטית הזעם הציבורי התמקד במישור הצרכני כנגד תופעות של התנהלות כוחנית וחמדנית בתחום מחירי המוצרים ואיכות השירות, ובא לידי ביטוי בהתארגנות לביצוע חרם על הקוטג'.
במדינה מתוקנת אמור השלטון לבטא את רחשי לב הציבור בהתנהלות על-פי חוקים נהלים ומדיניות שגובשו תוך רגישות והתחשבות בעקרונות ובערכים המשותפים.
כאשר נפתחים פערים בין פעולות השלטון ורחשי לב הציבור - באה שעתו של הציבור להשמיע קולו.
בשיטה הישראלית לניהול השוק הקמעונאי (המימשק שבין בתי-העסק ונותני השוק לבין הצרכן), אמור השלטון לאפשר קיומו של שוק תחרותי בענפי המשק השונים, ואז אמורים כוחות השוק לדאוג להתמודד על ליבם של הצרכנים ולהוזיל מחירים.
בענפים לא תחרותיים, אמור השלטון להתערב ולרסן את כוחם של התאגידים החזקים כאשר מדובר במוצרים בסיסיים גם להטיל פיקוח מחירים שידאג לאספקת המוצרים והשירותים ברמת מחירים סבירה.
כאשר השלטון מפגר אחר קצב ההתרחשויות בענפים אלה והתחרות אינה מתפתחת, הצרכנים נפגעים מן המחירים הגבוהים ומרמת שירות בעייתית ,ואין להם ברירה אלא להתארגן ולהגיב כדי להוות משקל נגד לעסקים הכוחניים.
התארגנות שכזו מהווה אתגר למארגניה.
המאבק הצרכני הוא קודם כל מאבק של כל צרכן וצרכן עם עצמו ועם הרגליו. זהו מאבק של חזיתות רבות ,כל אחת ברוחב המימשק שבין הצרכן הבודד לבין המוצר שבדעתו לרכוש.
משום כך מאד קשה לארגן אותו מצד אחד, ומצד שני - נידרש מן הצרכן מעט מאד מאמץ כדי לתרום את חלקו למאבק הציבורי.
זה בודאי יותר קל מאשר להקדיש זמן ולנסוע להפגנה בככר מרוחקת בעיר מרכזית.
הצרכן הישראלי הוא מאד מצפוני ומאד רגשי, שלא לומר יצרי, ויש לו חוש צדק ותחושת כבוד מאד מפותחים, ולכן ניתן לעורר בו את תחושת "הפראייר" ואת המוטיבציה לא להישאר חייב למי שפגע בו.
מצד שני הצרכן הישראלי מאד תכליתי, וינקוט במחאה אישית רק אם יחוש שהוא חלק ממאמץ גדול יותר, שגם ישיג אפקט וישפיע.
האפקטיביות של נשק החרם הצרכני, טמונה ביישומו על-ידי ציבור רחב של לקוחות.
במחאת הקוטג' של הימים האחרונים הרים צעיר בן 25 את נס החרם ברשת הפייסבוק, ועשרות אלפי צרכנים שזעמו על המחירים הגיבו לו והודיעו על נכונותם להיענות לקריאתו.
האם הדבר יקבל ביטוי מעשי מול המדף ואם כן- לכמה זמן? עדיין מוקדם לקבוע.
מחאה עממית קודמת בנושא הדלק זכתה לאהדה אך לא הניעה את הציבור לשתף פעולה בפעולות השטח.
התארגנות עממית איננה עדיין כלי הנשק הצרכני המאורגן. פעם היא מצליחה ופעם לא, וקשה להבטיח כי היא תחזיק מעמד לאורך זמן. היא ראויה להערכה כביטוי לגישה של צרכן נבון ומגיב שלא מוכן לקנות במחירים מופרזים, אולם כדי לכופף את כללי ההיצע והביקוש יש צורך במסגרת מאורגנת יציבה. המפתח טמון בקיומו של בסיס כח מוצק ומוכח שלא מאכזב.רק אם קבוצה גדולה של צרכנים תהיה מוכנה באופן מתמיד ועיקבי להיענות לקריאת מארגן חרם הצרכנים בלא גמגומים ותירוצים, ניתן יהיה לראות בהם גורם שבתי-עסק יצטרכו להתחשב בו.
המיגזר החרדי המאורגן והממושמע הוכיח את יכולתו להתמודד בהצלחה עם תאגידים עיסקיים ולגרום להם לקבל את דרישותיו.
ועדי העובדים הבינו זאת והשקיעו רבות בשכנוע העובדים להתארגן בארגון חזק וממושמע, עד כדי כך שאישור ארגון העובדים היציג להשבתה הוא תנאי להכרה בשביתה כחוקית על-פי דיני העבודה.
התפקיד שלקחה לעצמה המועצה לצרכנות כארגון הצרכנים היציג הגדול בישראל הוא לטפח ולארגן ציבור כזה של צרכנים פעילים ומגיבים - שאנחנו קוראים לו מאמ"צ - המערך הארצי של המועצה לצרכנות.
סיסמתו: מאמץ קטן שלך - הישג גדול לצרכנים.
כיום הוא מונה כ-15,000 איש.
ככל שנגיע מהר יותר למצב של "צבא צרכנים נכון לפקודה", נקדים להשתלב ולהשפיע על שינוי מאזן הכוחות בשוק.
בצד הפעילות הקבועה של המועצה בהגנה ובייצוג האינטרס הצרכני מול בתי-העסק ורשויות השלטון, המטרה היא להגיע לכח הדומה לזה שמרכז בידיו יו"ר ההסתדרות להשבתת המשק. עצם ההכרה של מעסיקים ביכולתו זו, הופכת אותו לבעל עוצמה מבלי שיהיה עליו להפעיל את נישקו לעיתים קרובות.
לאור זאת, המסר שלנו לצרכנים היום הוא :
מעט משמעת עצמית תחזיר את הכבוד העצמי לצרכנים ותחזיר את המחירים למיתחם הסבירות וההגינות. הצטרפו כעת למחאת הפייסבוק שמוביל יצחק אלרוב נגד הקוטג', אולם ליצירת מסגרת קבועה למאבקים צרכניים מאורגנים - הצטרפו וצרפו את חבריכם למאמ"צ - באתר המועצה הישראלית לצרכנות.
*אהוד פלג הוא מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות
