חוק המזון: מה משמעות החוק וכיצד יאכף?
החל מה-15 בינואר 2015 נכנס לתוקפו חוק המזון המחייב, בין השאר, את רשתות המזון לפרסם את מחירי המוצרים אחת לשעה. מה ישתנה מעתה והלאה? מה משמעות החוק? היכן יפורסמו הנתונים וכיצד ייאכף החוק?
אחרי אין ספור דיונים בועדות הכנסת, בשעה טובה נכנס חוק המזון לתוקף החל מ-15 בינואר. החוק, שעבר בועדת הכלכלה ובוועדת הכספים בחודש מרץ 2014, הוא תוצאה ישירה של המחאה בשנת 2011 ואמור יהיה, לפחות עפ"י התכנון, לתת מענה ליוקר המחיה וליצור שקיפות מלאה בכל מה שקשור למחירי המוצרים והשתלטות של מוצרים מסויימים על כל המדף ברשתות השיווק הגדולות.
הצעות רבות שמומשו בחוק זה היו קיימות בוועדות השונות כבר זמן רב (חלקן ביוזמה של המועצה לצרכנות) אך לא זכו להתייחסות רצינית. בעקבות המחאה וגל ההפגנות, קידמו במהרה חלק מהצעות אלו.
הוועדה אישרה את ההצעה של היו"ר ברוורמן ושל ח"כ יצחק וקנין לאיסורים נוספים על ענקיות המזון, שלהן מחזור של למעלה ממיליארד שקל בשנה, והגבילה את שטחי המדף שלהן ל-50% מהשטח ברשתות המזון.
כמו כן, אושר פרק השקיפות, שיחייב את רשתות השיווק לדווח בזמן אמת על מחירי המוצרים, על מנת שניתן יהיה לבצע השוואות מחירים יעילות.
כן אושרו סעיפים שנועדו לתת לממונה על הרשות להגבלים עסקיים סמכויות למנוע מרשתות השיווק לפתוח סניפים חדשים, ואפילו להורות על מכירת סניפים בשכונות ובמקומות שבהם ימצא שאין תחרות אזורית.
בעיקרון, החוק בא לפתור כמה כשלים בתחום המזון בארץ, ומתוכנן להביא להורדת יוקר המחיה. בין היתר החוק נועד להבטיח: שקיפות מחירים לצרכן ותחרות הוגנת בין הספקים הגדולים והקטנים.
ואלו עיקרי החוק
1. רשתות שיווק עם מחזור מכירות גבוה מ-250 מיליון שקל בשנה, כאשר יעדכנו מחיר, יחויבו לפרסם באינטרנט תוך שעה מהעידכון, את המחירים של כל המוצרים, בכל סניף, בצורה גלויה וחופשית ובכך לאפשר יכולת השוואה אמיתית.
2. שטח המדף של ספקים עם מכירות שנתיות של יותר ממיליארד שקל בשנה יוגבל ל-50% מהשטח הכולל ברשתות המזון, כדי לאפשר יותר מקום גם לספקים קטנים, ולהגביר את התחרותיות בין החברות.
3. לממונה על ההגבלים העסקיים תהיה סמכות למנוע מרשתות השיווק לפתוח סניפים חדשים ולהורות על מכירת סניפים בשכונות ובמקומות שבהם יימצא שאין תחרות אזורית (המטרה היא, שיהיה מגוון רשתות בכל איזור, ולכן תיווצר תחרות בין רשתות השיווק, שיתורגמו להפחתת מחיר עבור הצרכן).
4. ייאסר תשלום בעבור הקצאת שטח מכירה לספקים גדולים. וזאת כדי למנוע אפשרות של ניצול לרעה של כוח מצד ספק גדול מאוד(כמו אסם,שטראוס,תנובה, יוניליוור ועוד, או מצד משווק גדול מאוד, כמו שופרסל/ הריבוע הכחול וכדומה.
5. ייאסר על ספק גדול לקבוע לקמעונאי את המחיר המומלץ לצרכן. המשמעות של סעיף זה היא שהמחירים היחידים שיפורסמו יהיו מחירי המוצרים בפיקוח.
6. תיאסר התניית מכירה של מוצר מוביל בקניית מוצר נמכר פחות, או מכירה של מוצר, במחיר נמוך מעלות אספקת המוצר לקמעונאי. במילים אחרות, החוק מגביל את יכולת רשתות השיווק לפתות את הצרכנים למשל על ידי איסור מכירה בהפסד.
מי שאחראי על אכיפת החוק היא הרשות לסחר הוגן במשרד הכלכלה, אך עדיין לא ברור כיצד הדבר יבוצע הלכה למעשה. מה יעשו רשתות שאין להם עדיין אתר אינטרנט? היכן יוצגו מחירי המוצרים בסניפים? כמו כן, לא ברור איך רשתות תצגנה מחיר של מוצר מסויים בכל סניפיה ובכל תתי-הרשתות שלה כשמחירי אותו מוצר בדיוק שונים בין תת-רשת לתת-רשת ובין סניף לסניף, כפי שניתן להיווכח מבדיקת סיירת המועצה לצרכנות בכל שבוע. על שאלות ואלו ועוד רבות אין עדיין תשובה.
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, ציין שהגברת התחרותיות עשויה לתוביל להוזלת מחירים. "בצד זאת, מבחנו של כל חוק הוא ביישום ובאכיפה, והמועצה מתכוונת לעקוב מקרוב אחר התוצאות בשטח של חוק המזון החדש והחשוב".
ליישום החוק עדיין נדרשות תקנות וכניסתן לתוקף.
לצפיה בתקנות החוק לחצו כאן >>