ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין עורכת שימוע לעורכי הדין שפעלו מטעם "איקיוטק"
הועדה תדרוש לקבל תשובות מדוע במכתבי הדרישה לחייבים לא מצוינים השירותים המדויקים שניתנו, מהו הנוהל באשר לבירור מוקדם ביחס לקשר כלשהו בין החברה לחייב טרם שליחת מכתב הדרישה ועוד
ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין עורכת בימים אלה שימוע לעורכי הדין שעסקו בהליכי גביית "החובות" מאזרחים שרכשו לכאורה שירותי תוכן ומידע מחברת "איקיוטק".
במסגרת השימוע ביקשה ועדת האתיקה הארצית את התייחסותם של עורכי הדין למספר סוגיות שהועלו בעקבות פניות רבות שהתקבלו בוועדה, העוסקות בהתנהלות עורכי דין בהליכי הגבייה.
פירוט הסוגיות אליהן ביקשה ועדת האתיקה הארצית את התייחסות עורכי הדין:
- מדוע במכתבי הדרישה לחייבים לא מצוינים השירותים המדויקים שניתנו ושמות החברות הספציפיות שנתנו את השירות, אלא הפנייה ל 9 שמות של חברות - אפשריות בתוספת המילה "אחר"?
- ועדת האתיקה הארצית מבקשת מעורכי הדין להסביר מדוע פסק הדין ת.צ 1860/09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום מאפשר, לטענתם, את הליכי הגבייה שנעשו בפועל. ועדת האתיקה עיינה בפסק הדין הנ"ל והיא סבורה כי הנימוקים באשר לחוקיות הליכי הגבייה אינם מופיעים בו.
- עיון בתלונות מלמד כי פעמים רבות המשרד מסרב לספק אסמכתאות לקיום החוב, לפירוט השירותים שלכאורה ניתנו, לטיבם, לעצם ביצוע התחייבות ולחשבוניות שהוצאו ע"י הזוכה לכאורה ולא שולמו. במקביל לכך מודיעים לחייב כי יינקטו הליכים משפטיים לצורך גביית ה"חוב". נראה כי בכך פעלו עורכי הדין בניגוד לכללי האתיקה.
- פעמים רבות נשלחו מכתבי דרישה לאנשים שמעולם מספרי הטלפון הנייד שצוינו לא היו בבעלותם. ועדת האתיקה ביקשה לדעת מהו הנוהל באשר לבירור מוקדם ביחס לקשר כלשהו בין ה"זוכה" ל"חייב" טרם שליחת מכתב הדרישה.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "חובתה של הלשכה אינה רק לטפל בציבור עורכי הדין אלא גם לדאוג ולסייע לציבור הרחב הנעזר בשירותיו. לאור התלונות הרבות שהתקבלו בלשכה נגד התנהלות עורכי דין בהליכי גבייה עבור חברת 'איקיוטק', מצאה לנכון ועדת האתיקה הארצית לבדוק את הנושא לעומק ולקבל החלטה"
לעדכונים נוספים בסוגיית איקיוטק ולמדור נפגעי איקיוטק לחצו כאן