עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק בדבר החובה ליידע את הצרכן על קיומו של חוב
בתום דיון בועדת הכלכלה של הכנסת, אושרה הצעת החוק: חובה ליידע את הצרכן על קיומו של חוב בטרם מתחילים בהליכי גביה ע"י עורכי-דין ולאחר מכן עברה בקריאה ראשונה בכנסת. מנכ"ל המועצה לצרכנות: "הצעת החוק תיתן בידי הצרכן את אמצעי הבקרה הצרכני שיאפשר לו לדעת האם החוב הוא אמיתי או לא"
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – משלוח התראת תשלום לצרכן), התשע"ה–2015 של ח"כ יואל חסון. מוצע לחייב עוסק, לפני שהוא נוקט בהליכים לגביית חוב, לשלוח לצרכן שלא שילם חיוב במועד התראת תשלום הכוללת את שם העוסק, פירוט החוב ואופן חישובו ואסמכתא לביצוע העסקה ולקיום החוב.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לאחרונה אנו עדים לתופעה לפיה צרכנים רבים מקבלים מכתבים מאיימים מעורכי דין, הנשלחים במסגרת הליכי גבייה הנעשים באופן לא תקין. כמו כן, צרכנים מקבלים מכתבים מאיימים במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל, פעמים רבות על לא עוול בכפם, תוך שהם אינם מכירים כלל את החברה אשר בשמה טוענים עורכי הדין לחוב."
ח"כ יואל חסון: "זהו חוק חברתי חשוב שיגן על האזרח מפני כוחנותן של החברות הגדולות ויתרום לצרכנות הוגנת. גביית חובות לא יכולה להתבצע תוך הנחת חרב על צוואר החייבים. תהליך כזה חזקה עליו שיתבצע בצורה שקופה והוגנת: אין מקום לאיומים בהליכים משפטיים סבוכים כבר בשלב הראשון של תהליך הגבייה. הפעלת לחץ מאסיבי שכזה היא בבחינת בריונות צרכנית ולא נאפשר זאת. אני מאמין כי מחובתנו לשרת את הציבור ומתוקף זה להגן על זכותו של כל צרכן לקבל מידע ברור, מרוכז ומסודר." בקריאה ראשונה תמכו 21 ללא מתנגדים. ההצעה תחזור לוועדת הכלכלה להמשך טיפול.
מחודש יולי 2013 ועד היום, התקבלו במועצה הישראלית לצרכנות כעשרת אלפים פניות (!) של צרכנים אשר הלינו כי נדרשו ע"י עורכי-דין לשלם לחברת איקיוטק לשלם סכומים שונים בגין רכישת שרותי תוכן אותם לא צרכו. כמו כן, מתקבלות במועצה מאות פניות בשנה של צרכנים המעידים כי הם קיבלו מכתבי דרישה של עורכי- דין בגין חובות עבר, שאותם אינם זוכרים כלל, הכוללים אלפי שקלים בגין "הוצאות גביה" של חובות אלה. צרכנים רבים נרתעים מתוכן המכתב ומהעובדה שהגיע ממשרד עורך-דין וממהרים לשלם את הסכום האמור בו ללא בדיקה נוספת.
נוכח קיומה של התופעה הפוגעת בזכות הצרכן להתגונן מפני דרישת תשלום והיקפה, יזמה המועצה לצרכנות וניסחה הצעת חוק שהוגשה בכנסת ה-19 ע"י חה"כ בועז טופורובסקי – הצ"ח המחייבת את בית העסק לפרט את עילת דרישת החוב וההוכחות לביסוס דרישתו. בשל פיזור הכנסת, חקיקה זו לא הגיעה לידי גמר. בהצעת החוק המקורית של המועצה נכתב כי חובת בית העסק לידע את הצרכן לפני שמתחילים הליכי הגביה לגבי מהות החוב ומקורו.
בכנסת ה-20 הוגשו 3 הצעת חוק (בנפרד) על-ידי ח"כ אורי מקלב, יואל חסון, ומיקי לוי. הצעות החוק הללו זהות מהותית להצעה שערכה המועצה לצרכנות. היום (יום ב',13 יולי) התקיים דיון בוועדת הכלכלה בהצ"ח. במהלך הדיון, הגישה הממשלה הצעת חוק אלטרנטיבית. בסופו של הדיון אומץ העיקרון הבסיסי בהסכמה. ההצעה אושרה בוועדה לקריאה ראשונה במליאה ותחזור לוועדה אחרי קריאה ראשונה, להכנה לקראת קריאה שניה ושלישית.
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות: " זכות ההתגוננות של צרכן מפני תביעות חוב ודרישות תשלום היא זכות בסיסית. הצעת חוק זו באה להילחם בשיטת מצליח והטירטור של ה"תלך-תבוא" בין משרדי עורכי- הדין. מכתבי העיקול גורמים לצרכנים לשלם מתוך פחד מבלי שהם יכולים לבדוק האם החוב בכלל אמיתי. המועצה לצרכנות יזמה הצעת חוק בנושא איקיוטק בכנסת הקודמת וזאת לאחר שסייעה לכ- 10,000 מתלוננים בייעוץ ובהדרכה. כמו כן פעלנו בניסוח ובהגשת תביעה ייצוגית כנגד איקיוטק. הצעת החוק תיתן בידי הצרכן את אמצעי הבקרה הצרכני שיאפשר לו לדעת האם החוב הוא אמיתי או לא".
למדור "נפגעי איקיוטק" ולעדכונים נוספים בסוגיית איקיוטק לחצו כאן
