מחיר הנעל באתר היה 10 שקלים. החברה טענה שמדובר בטעות אנוש. מי צודק?
צרכן שרכש נעל באתר סחר במחיר של עשרה שקלים - קיבל הודעה שמדובר בטעות והחברה ביטלה לו את העסקה. עו"ד הדס יעקובסון-ארידור מסבירה מה קובע החוק והנחיות כיצד על הצרכים לפעול
תמונת אילוסטרציה
לאחר שנחשף למחיר האטרקטיבי, יאיר ביצע רכישה באינטרנט. יממה לאחר מכן עודכן שמדובר בטעות והעסקה בוטלה באופן חד צדדי. האם ישנה עילה לתביעה? לדבריו של הצרכן לתוכנית 'איפה הכסף' ב-103FM: "אחרי שביצעתי את ההזמנה ראיתי שלא קיבלתי אישור הזמנה. יום לאחר מכן התקשרו אליי ואמרו לי שחלה טעות בפרסום - הסבירו לי שנעלי נייק ב־10 שקלים זה לא ריאלי והם נאלצים לבטל את ההזמנה באופן חד צדדי".
עו"ד הדס יעקובסון-ארידור מסבירה מה קובע החוק והנחיות כיצד על הצרכים לפעול: "חוק הגנת הצרכן קובע כי המחיר המוצג לצרכן הוא המחיר הקובע, גם אם מחירו בקופה גבוה יותר. אבל, על אף שהחוק מאוד ברור, אנחנו כן רואים שבעולם הדיגיטלי יש המון מקום לטעויות ואנחנו בהחלט נתקלים במקרים שאותו מתכנת שהזין את המחיר בדף האינטרנט ברחה הנקודה. לכן, כל מקרה אמור להיבחן לגופו . אין לכך הלכה חד ערכית והדבר תלוי במספר דברים: האם באמת היה מדובר במחיר כזה שצרכן סביר לא יעלה על דעתו שזה המחיר האמיתי, כך שלא היתה באמת הטעיה אלא היה מדובר בטעות? תוך כמה זמן תיקנו את הטעות? האם זה היה במטרה למכור לך משהו אחר? רק אז ניתן לבחון את כל הנסיבות האם היתה כוונה רעה להטעות את הצרכנים למשוך אותם להוציא כספים או שבאמת מדובר בטעות בתום לב שתוקנה".
לדברי הדס, "אנחנו כן מכירים פסיקות שבהחלט אמרו לבית עסק: זה מה שפרסמתם, אמנם ניזוקתם, אבל תעמדו מאחורי הפרסום שלכם. למה הטעתם את הצרכנים? עליכן לספק להם את המוצר במחיר הזה. וישנן פסיקות אחרות הפוכות בהם נקבע שמדובר בטעות בתום לב".
"לצרכנים הייתי ממליצה כן לפנות לבית העסק, לציין את הוראות הדין על פי סעיף 17ב' לחוק הגנת הצרכן ולומר להם: זה מה שהצגתם לי, זו העסקה אותה ביצעתי, הרי אם אני הייתי מבטל הייתם דורשים ממני דמי ביטול. באיזה זכות אתם מבטלים לי את העסקה באופן חד צדדי? אם זה מה שהצגתם - תעמדו מאחורי זה".
להאזנה לאייטם מתוך 'איפה הכסף' ב-103FM:
למידע נוסף אודות הצגת מחיר לחצו כאן >>
