המועצה הישראלית לצרכנות פתחה היום במאבק חקיקתי לביטול עמלות העו"ש של הבנקים!
המועצה הישראלית לצרכנות פתחה היום במאבק ציבורי לקידום חקיקה שתבטל את עמלות העו"ש בבנקים. להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ביוזמת המועצה לצרכנות הצטרפו עד כה חברי הכנסת דני דנון ח"כ כרמל שאמה, ח"כ איתן כבל, ח"כ נחמן שי, ח"כ פאינה קירשנבאום, ח"כ אילן גילאון, ח"כ אורי אריאל .
במסיבת העיתונאים היום השתתפו מנכ"ל המועצה, עו"ד אהוד פלג, יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות, ח"כ דני דנון ,עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וכיום מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי ופרופ' (אמריטוס) לכלכלה, דוד לבהרי מהאוניברסיטה העברית.
מנכ"ל המועצה, אהוד פלג: "צריך לבטל את עמלות העו"ש משתי סיבות: האחת, הבנקים מרוויחים עלינו הרבה כסף כבר מעצם העובדה שאנו מחזיקים חשבון בנק אצלם. הכסף הנזיל בחשבונות העו"ש המגיע לסכומים של מיליארדים של שקלים בשנה מאפשר לבנקים להרוויח מהשקעות והלוואות, ובמקרה של חשבונות הנמצאים ביתרת חובה, הלקוח נאלץ באופן מיידי לשלם ריביות גבוהות. הבנקים נהנים כאן משני העולמות. מיותר לציין, שבנקים אף אינם מתגמלים את הלקוחות בגין יתרת הזכות שבחשבון העו"ש שלהם או בגין הרווחים בהם זכו. רווחים אלה לא מונעים מהבנקים להרוויח על חשבוננו גם פעם שנייה וזאת על ידי גבייה לא מוצדקת של עמלות בגין פעולות עו"ש".
הסיבה השנייה היא שביטול עמלות העו"ש יביא לפיזור מסך העשן ויחשוף בפני ציבור הלקוחות את תמונת האמת על ריביות הבנקים. הורדת "רעשי הרקע" שיוצרות עמלות העו"ש, תאפשר לציבור הלקוחות לבחון את הבנקים עפ"י מדדים פשוטים וברורים, ותגביר את השקיפות ותייצר את התנאים לעידודה של תחרות."
בחוות הדעת של עו"ד דרור שטרום המתייחסת לעיוות במבנה המחיר של העמלות המשולמות לבנקים על ידי משקי הבית, מציין שטרום: "העיוות הקיים במבנה מחיר העמלות הבנקאיות לא נפתר על ידי שלל הוועדות, המוסדות והגורמים שעסקו בו עד היום. כולם, איתרו את הבעיה, שעל עצם קיומה קיימת הסכמה רחבה, ניתחוה וכתבו עליה, מי בצורה חריפה יותר ומי פחות. החולשה נתגלתה תמיד ב"שלב הפתרון": עד עצם היום הזה לא ניתן כל פתרון יסודי לבעיה, הפותר אותה מן היסוד. כל הפתרונות שהוצעו ואומצו השלימו עם הבעיה וניסו לעדנה או לצמצמה, לרוב ללא תועלת מהותית לציבור (לעתים אף בנזק). הנטל הכולל של העמלות - שהוא מיותר ביסודו - לא ירד, ואין הוא צפוי להיעלם.
במצב זה הפתרון המתבקש לדעתי הוא להורות על ביטול העמלות הבנקאיות החלות על חשבון עו"ש ולאסור על גביית עמלות כאלה מתוך הבנה ברורה כי הבנקים הם מתווכים פיננסיים ואת המחיר בעד עלויותיהם הם גובים וימשיכו לגבות במוקד הפעילות הבנקאית".
ח"כ דנון יו"ר ועדת המשנה לשירותי בנקאות אמר כי "הצעת החוק קובעת כי תאגיד בנקאי לא יגבה עמלה מלקוח עבור שירותים בסיסיים בחשבון עו"ש, לרבות עמלת מינימום. המצב שנוצר מעיד על כך שהרפורמה לא השיגה את המטרה של הגברת התחרות בין הבנקים. לאור זאת, אין מנוס מביטול העמלות על שירותי העו"ש, פעולה שתקל על הצרכן להתמקד בעלות העיקרית של השירות הבנקאי – גובה הריבית (על האשראי ועל החיסכון), ותקל עליו לבצע השוואה בין הבנקים השונים. בשל הימנעות הפיקוח על הבנקים מביטול העמלות, נדרש ביצוע צעד זה בחקיקה."
המהלך לביטול עמלות העו"ש זוכה כבר עכשיו לתמיכה ציבורית נרחבת. עד היום נאספו ונשלחו למעלה מ- 700 אלף מכתבים למפקח על הבנקים התומכים במאבק של המועצה לצרכנות לביטול עמלות העו"ש בחקיקה. זאת ועוד, מסקר טלפוני שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה בימים אלה עבור המועצה לצרכנות עולה כי 70% מהציבור חושב שיש לבטל את חיוב העמלות בארץ על ידי חקיקה ולא להמתין שתנאי השוק יביאו לכך שהבנקים בארץ יוותרו מרצונם על גביית עמלות בחשבון העו"ש.
• הנפגעים העיקריים מעמלות העו"ש הם דווקא משקי הבית, המשלמים יותר עמלות ושיעורי ריבית גבוהים יותר מהמגזר העסקי את כאשר סיכון האשראי שהם מהווים לבנק הוא הקטן ביותר ונמוך משמעותית מזה של המגזר העסקי.
• הכנסות הבנקים בגין עמלות עמדו על 12.3 מיליארדי שקלים בשנת 2008. חלקם של משקי הבית בלבד בעמלות העו"ש העיקריות עומד על 900 מיליון ₪ בשנה!
• השוואה למדינות המערביות מצביעה על מגמה שהחלה בתחילת שנות ה- 90 לביטול עמלות העו"ש כתוצאה מתחרות בין הבנקים. בארץ, תחרות שכזו כמעט אינה קיימת ואף איננה צפויה בעתיד הנראה לעין דו"ח הממונה על ההגבלים העסקיים מאפריל 2009 חשף את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, במסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע שסייע להם במדיניות "יישור הקו" של העמלות הניתנות ללקוחות. אי לכך, הדרך היחידה לבטל את עמלות העו"ש בישראל היא בחקיקה!
• ביטול עמלות העו"ש צפוי לפזר את מסך העשן שיוצרים הבנקים ולאפשר ללקוחות להשוות ביתר קלות בין התנאים בבנקים השונים. בכך, ביטול עמלות העו"ש יתרום ליצירת התנאים שיעודדו תחרות בין הבנקים.
