המועצה לצרכנות: "ריבוי התלונות בהן נטענות טענות זהות או דומות מעלה חשש למדיניות מפרה של החברה כלפי כלל לקוחותיה" על נושאי המשרה בחברה חלה אחריות אישית למניעת העבירות
במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו מאות רבות מאד של תלונות נגד אייס קנה ובנה /אוטו דיפו, בהן נטענות טענות דומות או זהות, המעלות חשש לכאורה להפרות של חוק הגנת הצרכן.
במכתב שנשלח לחברה, הועלה חשש להפרת הוראות בסעיפים שונים בחוק הגנת הצרכן . המועצה לצרכנות דרשה מהחברה התייחסות הן לטענות המועלות במכתב, והן בפניות של מטפלי התלונות בנוגע להפרות הצרכניות, ופירוט הפעולות שמתכננת אייס על מנת לתקן את הליקויים המפורטים במכתב ולמנוע הישנותם.
במרבית התלונות עולה סוגיית השירות הלקוי המתווספת לתלונה עצמה. צרכנים מלינים על קושי לתפוס את החברה, על קבלת מענה לא מקצועי או מטעה , על קבלת מסרים מבלבלים (אישור טלפוני על ביטול וקבל מסרון דקה אחר כך שמאשרת את העסקה, הוראות סותרות על אופן הרכבת מוצר, חוסר בחלקים להרכבה, וסירוב להשלים את חוסרים בטענה כי המשלוח עולה יותר מהחלק שחסר לצרכן.
הטעיה בדבר מועד אספקת המוצרים. הצרכנים מלינים כי על אף התחייבות החברה לאספקת המוצרים עד 14 ימי עסקים, בפועל, זמן האספקה ארוך בהרבה, ובחלק מהמקרים, המוצר אינו מגיע כלל. כשצרכנים מופנים לאסוף את המוצר, לאחר המתנה ממושכת להגעתו במשלוח, מאחת מחנויות הרשת, כשהם מגיעים מתבהר להם כי המוצר לא קיים בחנות כלל .
הטעיה על המחיר צרכנים מלינים שנדרשו לשלם מחיר גבוה מהנקוב על המוצר. בהתאם לסעיף 17ב(ד) לחוק, המחיר המחייב של המוצרים יהיה המחיר שהוצג עליו, גם אם מחירו בקופה יהיה גבוה יותר. בהקשר זה, נציין גם את זכותם של הצרכנים לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק על הפרה זו, וזאת בהתאם לסעיף 31א(א)(5) לחוק.
במועצה מזכירים כי "מעבר לחובת איסור ההטעיה הקבועה בסעיף 2 לחוק, קיימת חובה נוספת בסעיף 7 לחוק ביחס לפרסומות מטעם עוסק. סעיף 2 אומנם לחוק מחיל עצמו על פרסומות, אך סעיף 7 לחוק קובע חובה ספציפית בקשר לפרסומות מטעם עוסק" .
כשל תמורה כשצרכנים פונים לחברה כשהמוצר לא מגיע בתום ימי העסקים המובטח, נמסר להם טלפונית שהמוצר לא קיים כלל במלאי. לכן, התלונות לא מסתכמות רק באי הגעת המוצרים, אלא גם, לכאורה, בטיב ומהות השירות שניתן .
סירוב לפנות פסולת אלקטרונית: בחלק מהתלונות צרכנים מספרים המתקין שהגיע מטעם החברה סירב לפנות את המוצר הישן ללא תמורה, כמתחייב לפי סעיף 30(א) לחוק לטיפול בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע"ב-2012.
אי התאמה- הטעיה על טיב המוצר בחלק לא מבוטל מהתלונות, עולה חשש להטעיה על טיב המוצרים שסופקו. הצרכנים מתארים מוצרים באיכות ירודה, פגומים, וכאלה שסופקו עם חלקים חסרים וללא הוראות הרכבה. צרכנים רבים מלינים על קבלת מוצר השונה מזה שהוזמן. (מותג אחר, דגם אחר, דירוג אנרגטי אחר, או קבלת מוצר משומש).
הטעיה על זהות היצרן/יבואן: צרכנים מתלוננים על אספקת מוצר שונה מזה שהוזמן. לאור האמור, עולה חשש כבד להפרה של סעיף 2(6) לחוק. במועצה לצרכנות מדגישים כי " לא מדובר רק במענה מזלזל ולקוי, אלא בהפרה של הוראות החוק. הצרכן לא אמור להגיע לסניף החברה על מנת לקבל את החלקים החסרים, שהיו אמורים להיות מסופקים במשלוח לביתו. קל וחומר כאשר מדובר בעסקת מכר מרחוק, בה יש חשש אינהרנטי למגוון הפרות צרכניות, לרבות פגם במוצר, שנגרמו על ידכם, לכאורה.
איחור טכנאי- צרכנים מתלוננים על איחור בהגעת הטכנאי, ועל סירוב החברה לפצותם. תיקון מס' 24 לחוק הגנת הצרכן נועד להגביל את זמן ההמתנה של הצרכנים לטכנאי במקרים בהם חל החוק, לשפר את השירות בעבורם ואף לפצותם במקרה של עיכוב.
המועצה לצרכנות: "ריבוי התלונות בהן נטענות טענות זהות או דומות מעלה חשש למדיניות מפרה של חברה כלפי כלל לקוחותיה. במועצה לצרכנות מציינים כי על נושאי משרה בחברה חלה חובה אישית לפקח ולעשות ככל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירות , וכי הפרה של הוראה זו יכולה לגרור לעבירה פלילית, בדמות הטלת קנס אישי. המועצה לצרכנות תמשיך לפעול בנחישות ליישום החוק, ולהגנה על ציבור הצרכנים בישראל"
