המועצה לצרכנות מבקשת להכניס תיקונים בהצעת החוק "אל תתקשר אלי"
על פי ההצעה, הנועדה להגן על הצרכנים מפני שיחות שיווק מטרידות, לא ניתן יהיה להתקשר למי שאינו רשום במאגר. המועצה מבקשת להכניס מספר תיקונים שנועדו להגן בעיקר על האזרחים הותיקים
המועצה לצרכנות שלחה אל ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה, מכתב תחת הכותרת "תיקון חוק הגנת הצרכן (מאגר צרכנים להגבלת שיחות שיווק מרחוק)". במכתב צויין כי המועצה לצרכנות תומכת בהצעת החוק "אל תתקשרי אלי" כי הוא צעד חשוב בהגנה על הצרכנים מפני שיחות שיווק מטרידות של עסקים לגיטימיים, אולם קיים חשש שההסדרה לא תבלום את התופעה של עוקץ הטלמרקטינג מכמה סיבות:
מניסיון המועצה בטיפול בתלונות בתחום הטלמרקטינג, למדנו שעוסקים רבים השתמשו בשיטת שיווק בטלפון כדי להוציא כספים במרמה, תוך הפרת החוק ברגל גסה: איומים והפחדה, אספקת מוצר שהצרכן כלל לא ביקש לרכוש, הוצאת מספר כרטיס האשראי של הצרכן תוך הצגת מצג שווא כי הצרכן לא שילם את השירות שרכש כביכול וצבר חוב, התחזות לנציג חברת אשראי ועוד.... כאשר עוסק מוכן לעשות הכל כדי להוציא כסף מצרכנים תמימים, הוא לא יבקש לוודא אם הצרכן נרשם במאגר.
כמו כן, מי שיירשם למאגר הוא הצרכן המודע לזכויותיו, הצרכן החזק שיודע לעמוד על זכויותיו ולתבוע את המגיע לו. אולם רוב הקשישים, העולים החדשים והחלשים לא ידעו להירשם למאגר, כך שתמיד תהיה קבוצה מאוד גדולה של צרכנים שלא תהיה כל מניעה לשווק להם מוצרים או שירותים מיותרים באלפי ₪.
לעמדת המועצה, ההסדרה המוצעת לא תפגע בעסקים הלגיטימיים מהסיבה הפשוטה שישנן שיטות אחרות שמאפשרות להוציא מהצרכן את הסכמתו לקבל שיחת שיווק: מודעות פרסום בהן מוצע לצרכן למסור את מספר הטלפון כדי לאסוף "לידים". אולם הצעת החוק לא נותנת סעד אזרחי לצרכן שנפגע. המועצה לצרכנות סבורה שעיצום כספי אינו מרתיע עסקים לא לגיטימיים. כמה עוסקים קבלו עיצום כספי ומהר מאוד הגיעו למצב של "פשיטת רגל" זמן קצר לאחר קבלת התראה על כוונת הרשות להטיל עיצום כספי. מה מונע מהעוסק להקים חברה חדשה פעם אחר פעם ולהמשיך באותה שיטה? המועצה לצרכנות מכירה את התופעה של בתי עסק שרק משנים את זהות העוסק.
עקב כך, המועצה לצרכנות מבקשת להכניס מספר תיקונים כדי להדק את ההגנה על הצרכנים מצד אחד, כפי שנעשה בחו"ל:
סכום העיצום הכספי לא מרתיע את המפרים: בחו"ל הקנסות נעים בין 16,000$ (ארה"ב) ל-375,000€ לתאגיד (75,000€ ליחיד) כדי למנוע הונאות צרכניות בטלפון. המועצה סבורה כי יש להוסיף תיקון ולקבוע קנס של 100,000 ₪ על כל עבירה.
קביעה כי החוזה בטל: יש להוסיף סעד לצרכנים שביצעו עסקה בעקבות שיחת שיווק אסורה: בחו"ל נקבע כי חוזה שנכרת בשיחת שיווק למספר טלפון רשום במאגר 'אל תתקשרו אלי' – בטל.
ביטול עסקת האשראי: מוצע להוסיף סעד אל מול חברות האשראי כדי לאפשר לצרכן לפנות לחב' האשראי ולבטל את התשלום שבוצע בגין חוזה בטל מכוח החוק. אם העוסק לא יוכיח בפני חב' האשראי כי הצרכן אינו רשום במאגר, חב' האשראי לא תחייב את הצרכן בגין אותה עסקה.
פיצוי ללא הוכחת נזק: מוצע לתקן את סעיף 31א לחוק כדי להוסיף סעד כספי לצרכן שמקבל שיחות שיווק בניגוד לחוק, של עד 10,000 ₪.
נטל ההוכחה: בחו"ל נקבע כלל חשוב לפיו נטל ההוכחה כי הצרכן הסכים לקבל שיחות שיווק חל על העוסק. כך העוסק יאלץ לפנות לרשות על מנת לוודא כי מספר הטלפון שבמאגר שלו אינו רשום במאגר אל תתקשר אלי.
הגבלת שעות פעילות של מוקד טלמרקטינג: מוצע להסמיך את השר להסדיר בתקנות את שעות הפעילות של מוקד טלפוני למניעת שיחות טלמרקטינג בשעות המוקדמות או המאוחרות.
אחריות של שירותי call center: יש לקבוע כי עוסקים הנותנים שירותי שיווק בטלמרקטינג יהיו אחראים אף הם על כל הפרה של החוק.
איסור לבצע שיחות שיווק ממספר לא מזוהה: באופן זה הצרכן ידע לאתר ולזהות עוסקים שמפרים את החוק ולא ישיבו לשיחות ממספר לא מזוהה. לשם כך, מוצע לתקן את חוק התקשרות (בזק ושידורים) כדי שהצרכן יוכל לבקש את פרטי בעל הקו שביצע שיחת שיווק אסורה כדי לממש את זכויותיו. תיקון עקיף לחוק התקשורת על מנת לאפשר לצרכן לקבל את פרטי בעל הקו המטריד כדי לאפשר לצרכן להגיש תביעה להשבה ופיצוי ללא הוכחת נזק.
מימון ניהול המאגר על ידי העוסקים: אין סיבה שהמדינה תממן את השירות לעוסקים. כפי שנקבע בחו"ל, מוצע לחייב את העוסקים המשתמשים בשיטת שיווק בטלמרקטינג, לשלם עבור שירותי הממשק למאגר, כדי להוציא מהמאגרים שלהם את המספרים הרשומים במאגר 'אל תתקשרו אלי'. ניתן להסמיך את השר לקבוע את התנאים לשימוש בשירות זה.
לעמדת המועצה לצרכנות במלואה לחצו כאן >>
