המועצה לצרכנות קוראת להגיע בדחיפות להסדר עם הצרכנים בנוגע לאולמות האירועים
בדיקת 57 תלונות שהתקבלו בנושא במועצה לצרכנות העלתה כי הנזק שנגרם לזוגות עומד על כ- 1.3 מיליון ש"ח. מנכ"ל המועצה לצרכנות: " אין זה סביר להעמיס את הנטל רק על הזוגות הצעירים, ולהטיל עליהם קנסות בגובה עשרות אלפי ש"ח"
במועצה הישראלית לצרכנות התקבלו בחודשים האחרונים עשרות רבות של תלונות צרכנים נגד אולמות אירועים אשר מסרבים להחזיר להם את המקדמות ששולמו, וממשיכים לפדות שיקים שנמסרו להבטחת התשלום, זאת למרות שהאירוע בוטל עקב מצב החירום והאיסור לקיים אירועים רבי משתתפים. בדיקת 57 מהתלונות העלתה כי הנזק שנגרם להם עומד על כ- 1.3 מיליון ₪ המועצה לצרכנות מעריכה שהנזק שנגרם למאות הזוגות שחתונתם בוטלה עומד על מאות מיליוני ₪.
בתלונות מספרים הצרכנים כי בעלי אולמות מסרבים להחזיר את המקדמות ואת ההמחאות שנתנו (צ'ק ביטחון) למרות שהאירוע בוטל בשל מצב החירום. (קורנה) במקרים רבים בעלי האולם לוחצים על הזוגות כי רק אם יקבע תאריך חלופי לא יפקידו את צ'ק הביטחון .
בהיעדר הוראה הקובעת מה חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים במקרה של ביטול העסקה בשל כוח עליון, על הצרכנים לסמוך על הגינותם וגחמותיהם של בעלי האולמות. במרבית המקרים נדרשים הזוגות לשלם קנס של 20-50% , אולם מהתלונות עולים מקרים כמו סירוב בעל האולם להחזיר את המקדמה, קביעת מועד חדש על דעת בעל האולם בלבד, ומשלוח התראה לפני הליכים משפטיים שאם הזוג מסרב להצעה עליו לשלם את מלוא התמורה - 175,800 ₪. במקרה אחר, בעל האולם הסכים לצמצם את מספר האורחים בדרישת תוספת תשלום של 50% על מחיר המנה.
במתווה המוצע על ידי המדינה מסבסדים הצרכנים את בעלי האולמות, שכן במידה והצדדים לא מגיעים להבנות- הצרכנים שהאירוע שלהם לא מתקיים יאלצו ללשם לבעלי האולמות קנסות בגובה של 10,000- 15,000 ₪.
בניגוד לחוות הדעת שהוצגו למשרד המשפטים, הרי שממוצע התשלומים המצויים בידי הספקים טרם הגעה להבנות כלשהם, אינו עומד על מאות אלפי שקלים, אלא מדובר בממוצע שנע סביב 20,000 ₪ לצרכן, מכאן שהמלצה לחייב צרכנים בסכום שנע בין 10,000 ל- 15000 ₪, לא מהווה פתרון למצוקתם, ועלול אף, בחלק מהמקרים, לגרום לחיובם בסכומים נוספים מעבר לאלו שהועברו על ידם, מבלי לקבל תמורה כלשהי לכספם.
המועצה לצרכנות סבורה שנכון לקיים מו"מ על מנת לצמצם את הנזק של שני הצדדים, תוך שינוי תנאי ההסכם כדי להתאים אותו למגבלות, אולם מתנגדת בכל תוקף להטלת קנסות על הצרכנים. לעמדת המועצה לצרכנות קנס של 10%-15% מוביל לכך שציבור הצרכנים הוא זה שמממן את השכירות וההוצאות הקבועות כאשר על המדינה לפצות את העוסקים. חישוב מהיר של היקף המימון: 20 אירועים בחודש X 10,000 ₪ = 200,000 ₪ לחודש.
בעלי האולמות מחזיקים בשיקים דחויים שנמסרו להבטחת התשלום ובמקרים רבים הפקידו את השיקים כך שידם של בעלי האולמות על העליונה ואין לצרכנים כוח מיקוח, במיוחד כאשר בעל האולם מצרף מכתב התראה להצעת עסקה חדשה. פירעון שיקים דחויים כאשר האירוע לא יכול להתקיים במועד ובתנאים הקבועים במחוזה מהווה חסר תום לב ולצרכנים שבטלו שיקים דחויים טענת הגשנה טובה בשל כשל תמורה. קביעת קנס לא מהווה תמריץ לבתי עסק לנהל מו"מ ולהגיע להסדר הוגן בנסיבות העניין.
אין אף מדינה בעולם שהוציאה תקנת שעת חירום שמטילה על הצרכן קנס במקרה של ביטול עסקה בשל משבר הקורונה; באירופה ובארה"ב הממשלה מממנת את בתי העסק במהלך תקופת המשבר. בנוסף, ישנן מדינות בהן בתחילת המשבר הוכרז בחקיקה ככוח עליון, כך שהצדדים לחוזים ידעו כיצד להתנהל בנסיבות אלה.
קיימת אי ודאות לגבי עתיד אולמות האירועים, בהעדר סיוע ממשלתי, סביר להניח שעסקים רבים ייסגרו, כשהשיקים עדיין בידיהם. העדר הסדרה חוקית ואי הוודאות גורמים נזקים עצומים לציבור של מאות מיליוני ₪.
עופר מרום מנכ"ל המועצה לצרכנות ""אין אף מדינה בעולם שהוציאה תקנת שעת חירום שמטילה על הצרכן קנס במקרה של ביטול עסקה בשל משבר הקורונה; במדינות אחרות הממשלה מממנת את בתי העסק במהלך תקופת המשבר, או שהכריזה על הקורנה ככוח עליון בחקיקה , כך שהצדדים לחוזים ידעו כיצד להתנהל בנסיבות אלה. המועצה לצרכנות ערה למצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו העוסקים, אולם אין זה סביר להעמיס את הנטל רק על הזוגות הצעירים, ולהטיל עליהם קנסות בגובה עשרות אלפי ₪. יש לעודד את הצדדים להגיע להסכמות תוך התאמת תנאי החוזה לנסיבות ."
