מנכ"ל המועצה לצרכנות: להבחין בין ביורוקרטיה מיותרת לבין רגולציה המגינה על הצרכנים
את הדברים כתב ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. "רגולציה מידתית איננה נטל. הביורוקרטיה פוגעת בצרכנים ע"י ייקור מחירי המצרכים והשירותים. אבל אסור לוותר על רגולציה מידתית הנחוצה להגנת הצרכן"
השבוע התקיים דיון בועדת הכלכלה, בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי. עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות כתב מכתב ליו"ר הועדה, ח"כ איתן כבל, ובו הוא מציג את עמדת המועצה לצרכנות בסוגיה. להלן לשון המכתב.
הממשלה החליטה על תכנית להפחתת הרגולציה, שבה היא רואה את אחד האשמים ליוקר המחיה במדינה. הדרישה להפחתת רגולציה מועלית באופן קבוע על-ידי המיגזר העיסקי, בנסיון להדוף מעליו האשמות בדבר רווחיות מוגזמת וקפיטליזם חזירי, שגורמים למחירים הגבוהים.
לא פעם במקומותינו, קיימת סכנה שכוונות טובות עלולות להוביל לשפיכת התינוק ביחד עם מי האמבט. יש להשגיח שהדבר לא יקרה בהתייחס לרפורמה הנוכחית.
ראשית יש להפריד בין רגולציה וביורוקרטיה.
אין ספק כי במקרים רבים הביורוקרטיה מכבידה, מייקרת ומיותרת, ותורמת את חלקה גם ליוקר המחיה וגם לתחושת מיאוס הן בקרב העסקים והן בקרב הציבור הרחב. יש לצמצמה למינימום. "רפורמת המרפסות" אותה יזם בעבר ראש הממשלה, היתה אחד הנסיונות להתמודד עם בעיה זו.
רגולציה לעומת זאת היא בתרגום לעברית "הסדרה"- ומשמעותה התערבות של השלטון בהבטחת סדרי חיים תקינים, ומציאת ההסדרים המאזנים בין אינטרסים מנוגדים.
בחיי הכלכלה, מצפים שהשוק יסדיר את עצמו באמצעות הכוחות השונים של ההיצע והביקוש. כוחות השוק אמורים להבטיח את התחרות החופשית באיכות ובמחיר , וזוהי לדעת כלכלנים המטרה שיש לשאוף אליה.
עם זאת, כאשר קיימים חסמי תחרות, או מצטבר כח ריכוזי בידי מעט שחקנים בשוק, נוצרים כשלי שוק, ואז השוק החופשי אינו מבטיח תחרות אמיתית, אלא הופך לשוק מופקר, של כוחות חזקים המכתיבים מחירים גבוהים. חוק הג'ונגל בו רק החזק מרוויח, איננו הוגן, לא לעסקים קטנים ולא לצרכנים. הוא בודאי לא מביא להורדת יוקר המחיה.
בשוק לא תחרותי- יש מקרים המחייבים את התערבות הממשלה להגנה על הצרכנים, ונוצר צורך ברגולציה.
הסיסמה הנשמעת בפי הטייקונים והתאגידים הגדולים בגנות התערבות ממשלתית כזו- "אל תפריעו לשוק החופשי"- היא למעשה ניסיון מצידם להנציח את כוחם הריכוזי ואת שליטתם בשוק ובמחירים.
כלכלה בריאה איננה רק שוק חופשי, זהו גם משטר של בלמים ואיזונים, בדומה לדמוקרטיה שאיננה רק שלטון הרוב, אלא גם וקודם כל משטר המבטיח זכויות אדם ואזרח ופיקוח הדדי של הרשויות. אם אין ריסון עצמי של השחקנים המרכזיים בשוק- דרוש ריסון חיצוני שיבוא מטעם רשויות המדינה, שהן שלוחותיו של הציבור ומופקדות על הגנתו.
המטרה איננה "שוק חופשי"- זוהי הדרך, מקום שהיא מתקיימת. המטרה היא שוק הוגן לעסקים ולצרכנים. להבטחת "שוק הוגן" בתרבות כלכלית שאיננה מתאפיינת בהגינות יתרה, נחוצה התערבותו של השלטון לצורך פיזור ריכוזי עוצמה, הסרת חסמי תחרות, לעיתים גם על-ידי פיקוח מחירים וכן לצורך הבטחת זכויות צרכנים מפני פרקטיקות מסחריות בלתי הוגנות.
כך לדוגמה טופל לאחרונה "נטל רגולטורי" בדמות גובה המע"מ על- ידי החלטת הממשלה להורידו ב-1%. האם בעקבות זאת הוזלו המחירים לצרכן באחוז אחד כפי שהתכוונה הממשלה, או שעסקים רבים גרפו את הרווח לכיסיהם? דווקא מחירם של המוצרים הנמצאים בפיקוח (נמצאים תחת רגולציה) הוא שהוזל בהתאם.
במושב האחרון של הכנסת יזמה המועצה לצרכנות שורה של הצעות חוק שבאו כתגובה לפגיעות של עסקים בצרכנים ובזכויותיהם, כגון הצעת חוק למניעת גבייה אגרסיבית של חובות, בעקבות פרשת "אייקיוטק", והצעת חוק לפיקוח על מירווחי השיווק של פירות וירקות, בעקבות מחיריהם הגבוהים כתוצאה מרווחים מוגזמים של המשווקים.
הצעות חוק כגון אלה מדגימות את העובדה כי הרגולציה לא נולדת בחלל ריק, אלא במציאות בה עסקים פוגעים בצרכנים ויש חובה להגן עליהם. אל לעסקים להאשים את הרגולציה בשל כך, אלא להלין רק על עצמם ועל התנהלותם.
רגולציה מידתית איננה נטל, אלא המחסום המפריד בין הפקרות כלכלית לבין כלכלה בריאה, בין ג'ונגל האינטרסים- לבין מדינה הוגנת.
