דוח המועצה לצרכנות: עליה של 30% במספר האנשים הבוגרים (מעל גיל 21) שנעזרים בהוריהם בקניית מזון
על פי המחקר, שבדק את הרגלי הצריכה של הצרכנים, רבים נעזרים בהוריהם לא רק ברכישת מזון אלא גם בגנים לילדים, ביגוד לילדים ועוד. כ-45% מהצרכנים טוענים כי זרקו מזון לפח בשבוע האחרון
שוק המזון עבר טלטלה בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות המחאה החברתית שהתרחשה בקיץ 2011.
דפוסי ההתנהגות שאנו "רגילים" אליהם (ובעיקר עשירונים עליונים ותחתונים) השתנו. המועצה לצרכנות מפרסמת מחקר שבין מטרותיו לאפיין את דפוסי והרגלי הצריכה החדשים ולאפיין, במידת האפשר, את סוגי הצרכנים בארץ.
את המחקר ערך בעבור המועצה לצרכנות ד"ר עופר צלרמאיר- ד"ר לשיווק וקבלת החלטות, שערך דו"ח אינטגרטיבי, אשר מהווה מחקר משלים לפרוייקט סמ"ל- סיירת המועצה לצרכנות- אשר דוגמת סל מחירים שבועי בכ- 300 סופרמרקטים ברחבי הארץ. המחקר מבוסס על סדרת בדיקות, איכותניות וכמותיות: מטרת המחקר האיכותני הייתה קבלת תובנות מעמיקות לגבי החלטות הקניה הצרכניות, בשילוב עם המחקר הכמותי (שנעשה מחציתו באינטרנט ומחציתו בטלפון), ושמטרתו הייתה לתקף הממצאים האיכותניים ולכמת עוצמתם. המחקרים בוצעו ברובם במהלך שנת 2014.
ממצאים המחקר:
• 25% מההורים עוזרים לילדיהם הבוגרים לעיתים קרובות ברכישת מוצרי מזון.
• 75% מהצרכנים עורכים קניות לפחות פעם בשבוע. סכום הקנייה הממוצע הוא כ- 650 ₪.
• כ- 65% הצרכנים נוהגים לפצל את הקניות שהם עורכים – המשיבים טענו כי הם עושים כך בשל הבדלי מחירים ומבצעים.
• כ- 45% מהצרכנים טוענים כי זרקו מזון לפח בשבוע האחרון.
תלות הורים – ילדים:
בשאלה האם אתה נוהג להיעזר בהוריך לקניית המזון עבור משק הבית שלך , הממצא המעניין שניתן לגלות בדו"ח הוא שילדים בוגרים המנהלים משק בית עצמאי משלהם, נוהגים להסתמך על הוריהם, אם כי ניתן לראות פער בין האופן שבו הילדים תופסים את העזרה של ההורים לבין האופן בו ההורים תופסים אותה. כ-10% מהילדים מודים כי הם נעזרים בהורים באופן קבוע או לעיתים קרובות אך מצד שני מעל ל-30% אחוז מההורים טוענים כי הם עוזרים לילדיהם לעיתים קרובות ואחוז דומה אף טוען שהוא עוזר לילדים יותר מאשר נהג לעזור בשנים קודמות.
ניתן להסיק כי כל צד רואה את הדברים אחרת. התשובות השתנו בהתאם לנשאלים: לפי הילדים, התלות היא נמוכה, אבל תשובות ההורים מצביעות על תלות גבוהה של ילדים בהורים. ילדים רבים נעזרים בהוריהם לא רק ברכישת מזון אלא גם בגנים לילדים, ביגוד לילדים ועוד . מדובר בהוצאות גדולות שרבים מההורים חשים מחויבות לתת.
עד כמה התופעה רחבה? לפי הילדים לא מדובר בתופעה רחבה, אך לפי ההורים מדובר בתופעה רחבה, שאף מתרחבת בשנים האחרונות. ההורים שחלקם הגדול בפנסיה ושמים לב להוצאותיהם בקפדנות, מודעים יותר באשר לסכומים שהם נאלצים להוציא על מנת לעזור לילדיהם.
השלכות התופעה חמורות ביותר: ירידה בהכנסה הפנויה של ההורים וחמור מכך של ההורים שנמצאים בפנסיה. התופעה איננה קיימת רק במוצרי מזון, כך שהורים רבים עלולים למצוא עצמם בשפל כלכלי בזקנתם וללא ילדים שיכולים לעזור להם כלכלית.
גלישת הרגלי צריכה הנהוגים בעשירונים תחתונים גם לעשירוני הביניים:
75% מהצרכנים עורכים קניות לפחות פעם בשבוע. סכום הקנייה הממוצע הוא כ- 650 ₪.
כ- 65% הצרכנים נוהגים לפצל את הקניות שהם עורכים, והסיבות העיקריות לפיצול זה הם הבדלי המחירים והמבצעים השונים ברשתות השיווק. ככל שיש יותר בני בית - תדירות הקניה עולה, וכן ככל שיש יותר זמן פנוי (כמו אצל פנסיונרים).
כ- 38% מהצרכנים נוהגים להשוות מחירים בין החנויות השונות טרם יציאתם לקניות, וכ- 76% נוהגים להגיע עם רשימת קניות.
העשירונים העליונים לא רוצים להיות מה שנקרה בעגת רחוב "פראיירים" וכשהשיח על המחירים הופך לשכיח גם העשירונים העליונים מודעים לנושא ומתייחסים אליו. יש לציין כי כוח הקנייה של מעמד הביניים" בישראל הולך ונשחק, כך שעשירונים שבעבר לא היו "צריכים" להתייחס לנושא מחירי המזון בעבר, מרגישים כיום את הצורך.
נתונים לגבי זריקת אוכל:
לשאלה האם במהלך השבוע האחרון יצא לך לזרוק לזבל אוכל מהמקרר או מהמזווה? אם כן, אילו מוצרים זרקת? בסקר הטלפוני 61% מהצרכנים טענו כי לא זרקו כלל אוכל במהלך השבוע האחרון, ובסקר האינטרנטי 51% ענו באופן דומה.
אוכל שנזרק הוא בעיקר: מוצרי חלב, ירקות, פירות ותבשילים.
כלומר, אם אנשים היו מפצלים קנייתם וקונים בתדירות גבוהה יותר ובכמויות קטנות יותר פירות, ירקות ומוצרי חלב – הרי שהרבה פחות אוכל היה נזרק והצרכנים היו חוסכים כסף.
לצפייה בכתבה מתוך חדשות 2
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "יוקר המחיה המכביד מחזיר אותנו אחורה למצב של חברה שבטית. אם המדינה לא יכולה לדאוג לאזרחיה הצעירים, הם פונים בצר להם להוריהם לעזרה. אם נזכור שצעירים אלה תרמו זה עתה למדינה כמה שנים מחייהם, זוהי תעודת עניות למדינה. מצב חמור זה מצריך בדחיפות להעלות את נושא רווחת הצרכן לראש סדר העדיפויות הכלכלי, ולבצע צעדים מעשיים להורדת יוקר המחיה שיתנו תוצאות כבר בטווח הקצר".
