תיאור המקרה:
ש' רכש ספק כוח למחשב נייד דרך האינטרנט (עסקה במכר מרחוק), בסך 250 ₪.
כעבור שלושה ימים ביקש ש' לבטל את העסקה, אך החברה דרשה דמי ביטול בסך 100 ₪ או בשיעור של 10% מערך העסקה כמצוין בתקנון החברה.
ש' פנה לעזרת המועצה לצרכנות בבקשה לבטל את העסקה ולזכות את כרטיס האשראי שלו.

הטיפול בתלונה:
התלונה הגיעה אל דני קרון, מתנדב במועצה הישראלית לצרכנות.
דני פנה במכתב לחברה והפנה את תשומת לבם לחוק הגנת הצרכן, סעיף 14ג' המדבר על עסקה מרחוק, כשעל ביטול עסקה ניתן לחייב את הצרכן ב-100 ₪ או 5% מערך העסקה, הנמוך מבין שניהם (סעיף 14ה').
דני הסביר לחברה כי האמור בתקנון מתנה על הוראות החוק ובהתאם, חסר כל תוקף.

התוצאה:
עקב פניית המועצה לצרכנות תיקנה החברה את התקנון באתר בסעיף ביטול עסקה מ-10% מערך העסקה כפי שהופיע, ל-5% מערך העסקה או 100 ₪ לפי הנמוך מביניהם, כפי שמציין החוק.
בנוסף ציינה החברה כי ש' יחויב רק ב- 5% מערך העסקה כנקבע בחוק.