עמדת המועצה לצרכנות בעניין פעילות גני ילדים ומעונות יום בזמן מלחמה
ביום שבת ה-7.10.23 בשעות הבוקר המוקדמות, החלה מתקפת טרור רצחנית חסרת תקדים מרצועת עזה על מדינת ישראל, בעקבותיה הממשלה הכריזה על מצב מלחמה שתקרא מלחמת "חרבות ברזל".
לאור המצב הביטחוני ניתנו הוראות מפיקוד העורף להישאר בסמיכות למרחב מוגן, ביטול הלימודים במרבית אזורי הארץ ועוד, דבר שהביא איתו חוסר וודאות לאזרחי המדינה והשפיע גם על האופן בו מתנהל המסחר.
על פי הפרסומים, משרד החינוך ומשרד האוצר מגבשים מתווה אשר יאפשר למעונות להחזיר להורים את סכומי הכסף ששילמו בגין הימים שבהם לא התקיימה פעילות במעונות או צהרונים בשל המלחמה. המשרדים בונים מודל פיצוי המעונות בדומה למודל ההחזר שנקבע בתקופת הקורונה. חשוב לציין כי ההחלטה הסופית בנושא, בידי משרד האוצר.
לעמדת המועצה, נוכח העדר תמורה, ההורים לא אמורים לשלם עבור התקופה בה הגן היה סגור.
קישור לשאלות ותשובות באתר משרד החינוך:
https://parents.education.gov.il/prhnet/gov-education/safety/iron-swords-qa
האם ניתן לחייב צרכנים לשלם עבור גנים פתוחים שאין להם מרחב מוגן תקני?
הנחיות פיקוד העורף קובעות כי לא ניתן לקיים כל מסגרת חינוכית אם אין מרחב מוגן תקני במרחק כפי שקבע פיקוד העורף לכל אזור. בנוסף, על פי הנחיות משרד החינוך, הפעלת המעון מותרת אך ורק כאשר המרחב המוגן יוכל להכיל את כלל הילדים והצוות.
משמעות הדבר כי ככל שאין מרחב מוגן תקני, נראה כי עומדת לזכות הצרכנים הזכות לדרוש השבה, או לחילופין אי תשלום, כל עוד הגן לא יכול לקיים את התחייבותו החוזית.
הגן טוען להגנת סיכול כדי להצדיק את אי השבת התמורה, מהי הגנת הסיכול והאם היא קובעת שלא ניתן להשיב את הסכומים ששולמו?
ההתקשרות עם המסגרות החינוכיות הללו, היא באמצעות הסכם, חתום או מכללא.
האפשרות להשתחרר מחוזה או מהתחייבות חוזית – נקבעה בהוראות סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשלא-1970 ובעניינו כאן נתייחס אליה בשם "הגנת סיכול". סעיף זה מקנה לצד שהפר חוזה הגנה מפני אכיפת החוזה או תשלום פיצויים במקרה שהחוזה הופר.
כך למשל – אם גן הילדים סגור, הצרכן לא יוכל לתבוע פיצויים כמו למשל פגיעה בשעות עבודה, עוגמת נפש וכו'. מנגד, אם הצרכן לא שילם עבור התקופה בה הגן היה סגור הגן לא יכול לתבוע את הצרכן בגין תקופה זו. אולם יחד עם זאת – הגנת הסיכול אינה מעניקה לגננת את האפשרות שלא להשיב את אשר קיבלה עקב ההתקשרות בחוזה – כלומר הסכומים ששולמו עבור התקופה בה הגן היה סגור.
סעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות) מציב שלושה תנאים לשחרור צד לחוזה מתוצאותיו של אי-קיום החוזה:
- המפר לא ידע את הנסיבות שגרמו לסיכול בעת כריתת החוזה ולא נדרש לדעת אותן, או שלא ראה אותן ולא היה עליו לראות אותן מראש.
- המפר לא היה יכול למנוע את הנסיבות שגרמו לסיכול.
- קיום החוזה הוא בלתי אפשרי או שונה מאוד ממה שהוסכם עליו תחילה.
בתי המשפט נדרשים מעת לעת לשאלה האם המלחמה היא סיבה להגנת סיכול אולם קיימת אי בהירות בפסיקה. כך ניתן פסק דין במקרה בו גן ילדים נסגר בהוראת פיקוד העורף עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה ונפתחו תיקי הוצאה לפועל נגד הורי הילדים שביטלו את השיקים. בית המשפט קבע כי אין לדרוש תשלום עבור שירות שלא סופק וכי הצרכנים היו רשאים לבטל שיקים (א 022422/06 פוטירו גן פו נ' שטרר ואח'):
"התעקשות כי צד לחוזה ישלם את התשלום גם כשהצד האחר לא מספק תמורה הינה התעקשות חסרת תום לב; חיוב הורי ילדים קטנים להסתובב עם ילדיהם ברחובות חיפה בתקופת מלחמה על מנת להגיע למקום שנכפה עליהם ולא נבחר על ידיהם אינו מתיישב אף הוא עם תום לב."
לעמדת המועצה הישראלית לצרכנות, סגירת גני ילדים בהתאם להוראות פיקוד העורף הנה הפרת חוזה בשל סיכול, המקימה עילה להשבת התמורה. במצב זה לא ניתן לדרוש מהצרכנים לשלם עבור התקופה בה הגן היה סגור מאחר שלאור הנסיבות החדשות והבלתי צפויות לא ניתן לקיים את החוזה כפי שהוסכם אולם נזכיר, הגנת הסיכול פוטרת את הצד המפר מתשלום פיצויים אולם עליו להשיב לצרכן את התמורה ששולמה או לפטור אותו אם טרם שולמה.
בגן ילדים אין ממ"ד כלל. האם ההורים יכולים לבטל את החוזה?
פיקוד העורף הוציא הנחיות שמאפשרות לקיים שגרה בתנאי שקיים מרחב מוגן. על פי הנחיות משרד החינוך, במקרה בו אין מרחב מוגן הגן יכול להמשיך את פעילותו במבנה חלופי עם מרחב מוגן בכפוף לתנאים שפורסמו ובהתאם להנחיות פיקוד העורף. אולם, ככל שהמבנה החלופי נמצא רחוק מאוד מהגן הצרכנים רשאים לבטל את העסקה ולדרוש החזר כספי.
פעילות הצהרון בוטלה, מה זכויות ההורים?
ככל הידוע, טרם פורסמו הנחיות של משרד החינוך בעניין זה.
לעמדת המועצה לצרכנות, הצרכנים זכאים להחזר מלא בגין תקופת סגירת הצהרונים מאותם טעמים שצוינו.
