פיתוי על ידי הבטחה למתנות חינם - כיצד ניתן להישמר?
במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות נגד תופעה של פיתוי על-ידי הבטחת מתנה במטרה להחתים אותם על עסקאות בשווי של אלפי שקלים. האם העסקאות חוקיות ומה ניתן לעשות כנגד התופעה?
במועצה הישראלית לצרכנות הצטברו בשנים האחרונות מאות תלונות של חיילים ושל סטודנטים צעירים נגד חנויות אלקטרוניקה בתחנה המרכזית תל-אביב. הטענות חמורות ומעלות חשש לתופעה של פיתוי חיילים על-ידי הבטחת מתנה במטרה להחתים אותם על עסקה בשווי של אלפי שקלים.
התופעה המתוארת בתלונות
כידוע, כל יום אלפי חיילים במדים וסטודנטים צעירים עוברים בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בדרכם אל הבסיס או אל הלימודים ובחזרה לביתם. נציגים של חנויות אלקטרוניקה מסתובבים ברחבי התחנה המרכזית, פונים אל הצעירים ושואלים אותם אם יש להם כרטיס אשראי. אם התשובה חיובית – המוכרים מודיעים להם כי הם זכאים לקבל מתנות בשל היותם חיילים או סטודנטים, המחזיקים כרטיס אשראי.
הנציגים מזמינים את הצעירים להיכנס אל החנות, כדי לבחור את המתנה. בחנות, הרועשת ממוזיקה, המוכרים מבטיחים עוד מתנות (כגון: DVD נייד, מחשב נייד, MP4). בשלב זה הצעירים מגלים כי לקבלת המתנה יש תנאי: הצטרפות למועדון חברים להחלפת תקליטורים או סרטים בעלות קטנה עבור כל אחד.
הלחץ החזק והחשש לאחר לאוטובוס גורם לצעירים לתת את כרטיס האשראי שלהם ולחתום על טופס קבלת מתנות כביכול.
אך, לאחר מעשה, מתברר להם שהם חתמו על טופס הצטרפות למועדון חברים להשכרת תקליטורים למשך שלוש שנים – תמורת אלפי שקלים! כרטיס האשראי שלהם מחויב בסכום גדול: בממוצע מאה ש"ח לחודש בתשלום מראש של שלוש שנים! בגין מנוי להחלפת דיסקים בו אין להם כל צורך בשל פעילותם בשירות סדיר של צה"ל. במקרים בהם לא ניתן לחייב את הכרטיס במלוא הסכום, העסק מחלק את העסקה למספר שוברים על מנת לאפשר את גיהוץ כרטיס האשראי.
מי שביקש לבטל את העסקה ולהחזיר לחנות את ה"מתנות", נענה בסירוב או בדרישה לשלם עבורן את הסכום שכבר נגבה מהם.
בחלק מהתלונות נמסרו גם הפרטים הבאים:
א. סכום העסקה עולה באופן משמעותי על מחירי השוק של המוצרים.
ב. התקליטורים שניתנו ב"מתנה" או שהוצעו להשכרה – מזויפים, ואין להם כל ערך.
האם אפשר לבטל את העסקה?
אכן, לפי החוק, הצרכנן רשאי לבטל את העסקה ולדרוש את החזר כספו במקרה של הטעיה או של הפעלת השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים, כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי סבירים.
עמדת המועצה לצרכנות היא ששיטת שיווק בה מפתים את הצרכן להיכנס לחנות תוך הבטחת מתנות, ולאחר מכן, מפעילים שכנועים כדי להביא אותו לחשוב שהוא מקבל מתנות , כאשר מטרת העסק היא בעצם למכור מוצרים, היא שיטת שיווק פסולה והיא נוגדת את תקנת הציבור.
בית המשפט קבע: התנהלות עסק, כמתואר לעיל, של פיתוי צרכנים להגיע לעסק תוך הבטחת מתנה, היא התנהלות פסולה של הטעית הציבור, מרתיעה ומעוררת סלידה.
כמו כן, קבע בית המשפט שיש לפצות את הנפגעים. ראו למשל בתחום יחידות נופש ראו פסק דינה של השופטת נורית רביב מיום 22.8.2 בת.ק. (ת.א) 3426/02 כהן נ סגרס וקלאב דלתא, וכן השופטת ארנה לוי בפסק דינה מיום 19.8.3 בת.ק. (ת.א) 6910/03 סנפיר נ' הוואנה.
במקרה של סירוב בית העסק לקבל את המוצרים ולהחזיר את כספיכם, מומלץ לפנות אל המועצה הישראלית לצרכנות באמצעות טופס הגשת תלונה לקבלת סיוע והדרכה.
טיפים לצרכנים
ביצעתי עסקה תוך הטעיה בעניין מהותי. כיצד עליי לפעול, כדי לבטלה וכדי לקבל את כספי?
1. פעלו מיד עם גילוי המעשה או המחדל! לפי החוק, אפשר לבטל עסקה תוך 14 יום באמצעות הודעת ביטול בכתב.
2. שלחו אל העסק מכתב רשום לביטול העסקה. תעדו בו את השתלשלות העניינים, ותארו את ההטעיה או את ניצול המצוקה, שהם העילה שלכם לבטל את העסקה.
3. גם אם עברו 14 יום, שלחו אל העסק מכתב רשום לביטול העסקה. במקרה כזה בית המשפט רשאי להורות על ביטול העסקה.
4. שימו לב! קיימים מקרים בהם החוק קובע זכות ביטול ואין צורך לנמק את הביטול. הכוונה לעסקות הבאות: עסקה ברוכלות, עסקה במכר מרחוק, עסקה לרכישת יחידת נופש, אי הצגת מדיניות להחזרת טובין. אם הביטול נובע מהטעיה או מניצול, עדיף לנמק את הביטול. הסיבה: במקרה זה הצרכנים אינם חייבים לשלם דמי ביטול, אלא להפך: הם זכאים להשבת כספם וכן לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם.
5. אם העוסק מסרב לבטל את העסקה ולהחזיר לכם את הכסף, כדאי לפנות אל המועצה הישראלית לצרכנות באמצעות טופס הגשת תלונה, כדי לקבל סיוע.
