תיאור המקרה:
ע' מקריית אונו רכשה מגהץ יוקרתי באחת מסניף של רשת מוכרת בפריסה ארצית. יום למחרת חזרה בה ע' מרצונה במגהץ והחזירה את המוצר באריזתו המקורית לחנות בבקשה לביטול העסקה והחזר כספי.
ע' פנתה למוכר שהשיב כי לא ניתן להחזיר את המוצר. ע' לא וויתרה ופנתה למנהל הסניף בדרישה דומה. המנהל אמנם הסכים לקבל את המוצר בחזרה אך רק בתמורה לזיכוי שווה ערך לרכישה עתידית ולא להחזר כספי.
ע' התעקשה כי לזכותה עומד החוק ומחובתו של מנהל הסניף להחזיר לו את מלוא הסכום כמחייב החוק. מנהל הסניף, מצידו, דבק בסירובו.
לאחר שיתר מאמציה עלו תהו החליטה בצר לה פנה ע' לפנות למועצה הישראלית לצרכנות לסיוע בדרישה מבית העסק להחזר כספי מלא בעבור החזרת המוצר
הטיפול בתלונה:
הפנייה הגיעה לידי עו"ד ורדית ריימן, המטפלת בפניות הציבור בנושא תיירות מטעם המועצה לצרכנות, עו"ד ריימן פנתה אל הנהלת הרשת ודרשה ממנה לפעול לפי הוראות הדין:
לפי תקנות הגנת הצרכן רשאי הצרכן להחזיר מוצר חשמלי שעלותו 50 ₪ לפחות, אם החזיר אותו תוך 14 יום מיום קבלתו. להחזיר את מלוא הסכום ללקוח ובאותו אמצעי התשלום ממנו שילם הלקוח במקור בניכוי 5% מסכום העסקה או 100 ₪ לפי הנמוך מביניהם .
התוצאה:
מנהל הסניף מסר לגב' ריימן כי הסכום שע' ביקש לקבל לידו הובא לו על פי בקשתו באותו אמצעי תשלום שדרכו רכש את המוצר .
