צרכנות בקליק - בדיקת זכאות ביטול עסקה

מידות הרהיט לא אושרו סופית על ידי הלקוחה וביהמ"ש אישר 
את ביטול העסקה

התובעת הזמינה מן הנתבעת מזנון ושולחן בעלות של 5,800 ₪, ושילמה סך של 1,000 ₪ כמקדמה. התובעת ביקשה שמידות המזנון יהיו  גדולות מזה שבתצוגה ושיותקנו בו רגליים אחרות, ודרשה מראש כי לא יעשה דבר עד שתאשר את המידות באופן סופי.

באותו ערב התקשרה התובעת לנתבעת וביקשה לא להוציא לפועל את ההזמנה,  למחרת ביקשה זאת שוב מעובדת נוספת,מאוחר יותר באותו יום הגיעה אל הנתבעת על מנת לבטל את ההזמנה. הנתבעת סירבה לבטל את העסק בטענה שמדובר בריהוט על פי הזמנה מיוחדת ובמידות מיוחדות ולכן לא ניתן לבטל את העסקה.

ביהמ"ש קבע:  מדובר בריהוט שהוזמן במידות מיוחדות או על פי דרישות מיוחדות, ולכן, לכאורה, אין לתובעת זכות לבטל את ההסכם.

עם זאת בנסיבות העניין, סייג זה אינו חל שכן הנתבעת ביקשה במעמד הרכישה לא להוציא את ההזמנה לפועל אלא עד למתן המידות הסופיות וחרף זאת בחרה הנתבעת לבצע הזמנה מן היצרן באופן מיידי. במצב דברים זה יש להתייחס אל ההזמנה כאל הזמנה רגילה הניתנת לביטול לפי התקנות.

הנתבעת הפרה הבטחתה לספק מוצר כנגד זיכוי, לכן התובעים זכאים לבטל את העסקה בהתאם לתקנות ביטול עסקה.

התובעים ביקשו לרכוש לבנם משחק מסוים לקונסולת  Xbox, הם מצאו אצל הנתבעת 2 משחקים מהסוג שחיפשו ואולם לא את המשחק בו חפץ בנם במדויק, ורכשו אותם תמורת 698 ₪.

חצי שעה לאחר מכן ביקשו לבטל העסקה, משום שמצאו את המשחק שחיפשו במקור ,במחיר זול יותר בחנות אחרת.

נציג הנתבעת סרב לבטל את העסקה, ואמר לתובעים שאם יבטלו, יחויבו ב-100 ₪ דמי ביטול, הוא שכנע אותם להחזיר את אחד המשחקים, תמורת זיכוי כספי והבטיח לספק להם ביום המחרת את המשחק המבוקש.

התובעים הסכימו והגיעו ביום המחרת לאסוף את המשחק שהוזמן כביכול עבורם, ואולם נציג הנתבעת התנער מהבטחותיו ולא אפשר לתובעים לבטל את העסקה.

ביהמ"ש קבע:
הנתבעת הפרה את ההסכם המאוחר, קרי הבטחתה לספק את המוצר המקורי ביום המחרת תמורת הזיכוי, ומכיוון שמועד הספקת המשחק היה תנאי יסודי בהסכם המאוחר, התובעים היו רשאים לבטלו. ביטול ההסכם המאוחר החזיר את הצדדים  למצב הקודם, בו עמדה להם זכות ביטול ביחס לעסקה המקורית.

יתרה מכך, ההסכם המאוחר נעשה בעקבות הטעיה על זכות הביטול ותוצאותיו, משום שהתובעים התקשרו בו רק לאחר שהוסבר להם כי ביטול העסקה המקורית יעלה להם 100 ₪, בעוד שתקנות ביטול עסקה קובעות כי דמי הביטול יהיו 5% מערך המוצר או 100 ₪ לפי הנמוך מביניהם.

בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 350 ש"ח

התובעים הזמינו מהנתבעת מערכת שמע תמורת  סך של 580 ₪ ושילמו במעמד ההזמנה דמי מקדמה בסך של  180 ₪.

המערכת לא הגיעה במועד המובטח והתובעים ביקשו לבטל את ההזמנה.

בטופס ההזמנה נכתב כי הקונה יחויב בדמי ביטול בשיעור 10% מערך ההזמנה, והנתבעת שלחה לתובעים את הסכום ששולם בניכוי דמי הביטול הנ"ל כשבועיים לאחר מסירת הודעת הביטול לנתבעת.

ביהמ"ש קבע:
דמי הביטול החוקיים הנקובים בתקנות הינם בגובה 5% מערך ההזמנה או 100 ₪ לפי הנמוך מביניהם, לפיכך דמי הביטול הנקובים בטופס ההזמנה אינם עומדים בהוראות החוק.

כמוכן, התובעים שילמו את המקדמה במזומן, על פי התקנות במקרה של תשלום במזומן יש להשיב את התמורה במועד ביטול העסקה או במועד הקרוב ביותר ולא יאוחר משבעה ימי עסקים.

בהמ"ש הורה לנתבעת לפצות את התובעים ב- 200 ש"ח

התובעת נרשמה לקורס "מאסטר ביוטי" אצל הנתבעת בהיקף של 160 שעות לימוד, בעלות של 8950 ₪ ובמסגרת זו רכשה ערכת איפור נילוית.

 כעבור שלושה ימים ביקשה התובעת לבטל את הרישום לקורס, להחזיר את מזוודת האיפור ולקבל את כספה בחזרה.

הנתבעת סירבה לבטל את העסקה בטענה שעל פי סעיף 9 ג' לחוזה, "גם אם התובעת תבטל את השתתפותה בקורס, לא ניתן להחזיר את מזוודת האיפור, וכי תוכל לקבל רק את עלות הקורס המופחת, כמו כן טענה הנתבעת כי על פי תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) לא ניתן להחזיר מוצרי איפור וקוסמטיקה."

עוד טענה הנתבעת, כי מכוון שהערכה נפתחה אין אפשרות להוכיח כי לאנעשה שימוש במוצר.

בימ"ש קבע:
עיון בהסכם מגלה כי נעשה כל מאמץ לנסח הסכם שיתגבר על הוראות התקנות, אין כל סבירות בתמחור של הקורס הקובע כי,מי שנרשם לקורס ורוכש אגב כך מזוודת איפור, נדרש לשלם כמחצית מן המחיר של מי שלא קונה מזוודת איפור.

כלומר על פני הדברים, ברור שמדובר כאן בדרך לייחס את כל העלות של הקורס למזוודת האיפור.

כלומר, בהסכם משלבת הנתבעת בין התשלום לקורס לבין התשלום למוצרי האיפור ומציגה את רכישת האיפור כרכישה של מוצר נלווה לרכישת הקורס (אם כי מלוא התשלום מיוחס לאיפור ואפס ₪ מיוחסים לקורס) ומנסה על ידי כך להבטיח כי התשלום שקיבלה, בכל מקרה לא יהיה ניתן להשבה לקונה, גם אם זו תחליט לבטל את הקורס. באופן זה מתנה הנתבעת על החוק ועל התקנות המאפשרים לבטל קורס, והיא איננה רשאית לעשות כן.

כמוכן,ביהמ"ש קבע כי, ערכת האיפור נפתחה במעמד הקניה על ידי הנתבעת, על מנת שהרוכשת תראה כי קיבלה את כל המוצרים שאמורים להיות כלולים בה. בנסיבות אלו הנתבעת לא יכולה לטעון כי מדובר במוצר ש"אריזתו נפתחה על ידי הצרכן" כוון שהיא נפתחה על ידי הנתבעת עצמה.

ביהמ"ש הורה לנתבעת להשיב לתובעת סך של 8950 ₪ בניכוי 100 ₪ וכן הורה לנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪