תיאור המקרה:

 

לבית משפחת ב' הגיע סוכן מכירות מטעם חברה המשווקת שירותי תיקונים ואחזקה למוצרי חשמל ביתיים. הסוכן הציע לבני הזוג  הסכם אחזקה, כאמור, לתקופה של 3 שנים בעלות כוללת של 3,200 ₪.  

 

טרם החתימה על ההסכם שאלו בני הזוג ב' את הסוכן אם הסכם האחזקה כולל תקלות ברכיבים האלקטרוניים של המוצרים, זאת לאור העובדה שמרבית מוצרי החשמל כיום מבוססים על כרטיס פיקוד אלקטרוני. הסוכן ענה בחיוב לשאלת בני הזוג. בהתאם לאמור חתמו בני הזוג על ההסכם ושילמו עבור השירות. במהלך חודש מאי,

 

בחלוף כשבועיים וחצי מיום החתימה על ההסכם, פנו בני הזוג לחברה בבקשה לתקן את המקרר שברשותם. טכנאי שבדק את התקלה אמר להם שהתקלה נובעת מהכרטיס האלקטרוני של המקרר ומכוון שזה אינו כלול בהסכם שירותי האחזקה, אין באפשרותו לתקן את המקרר במסגרת השירות. לאור האמור פנו בני הזוג להנהלת החברה, בטענה כי סוכן המכירות הבטיח להם מפורשות טרם החתימה כי הסכם השירות כולל רכיבים אלקטרונים, אולם טענתם לא התקבלה.

 

לפיכך בסוף חודש מאי 2011, בני הזוג ב' ביקשו לבטל את ההסכם בטענה כי הוטעו בעניין מהותי בהסכם. בהעדר מענה, פנו בני הזוג  בכתב לחברה והודיעו כי בכוונתם לבטל את הצ'קים אותם מסרו לחברה.

 

בתגובה נדרשו בני הזוג על ידי החברה לשלם דמי ביטול בשיעור 25% מעלות ההסכם.

 

בצר להם פנו הזוג ב' לעזרת המועצה לצרכנות.  

 

הטיפול בתלונה: 

 

התלונה הועברה לטיפולה של הגב' לנה פורטנוי, המטפלת בפניות הציבור במועצה לצרכנות, האחרונה פנתה אל החברה ודרשה את ביטול החוזה. הדרישה לביטול התבססה על טענה לפיה ביטול העסקה נעשה כדין ,שכן בני הזוג הוטעו כאמור,והם פעלו לביטול העיסקה תוך זמן סביר מהיום שבו  נודע להם על ההטעיה.

 

התוצאה: 

 

בעקבות פניית המועצה, העסקה בוטלה והתשלום הוחזר במלואו לצרכנים.