ל' תושב ראשל"צ רכש מכשיר סלולרי מרשת ידועה אולם לאחר מספר חודשים, כשהמכשיר עדיין תחת אחריות, התגלתה תקלה במכשיר והוא נאלץ למסור אותו לתיקון במעבדה של נותן האחריות. לאחר כשבועיים קיבל את המכשיר בחזרה, בטענה שהתקלה תוקנה, אבל אז נדהם לגלות כי המכשיר שנמסר לו הינו מכשיר בעל מספר סידורי אחר ואינו המכשיר אותו מסר להם.
יתרה מזאת: גם המכשיר "המתוקן" התגלה כפגום. ל' דרש את המכשיר המקורי שלו עליו יש לו חומר, אולם מפניות חוזרות ונשנות שלו אל שירות הלקוחות של החברה הוא נתקל בסחבת מיותרת ואי פתרון לבעייתו ועל כן הגיש תלונה במועצה לצרכנות.
הטיפול בתלונה:
התלונה הגיעה לידיו של אשר יאסו, מטפל בתלונות בנושא סלולר במועצה לצרכנות. אשר פנה אל הנהלת החברה בדרישה לפעול על פי החוק שכן סעיף 8 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) התשס"ו -2006 קובע כי יצרן רשאי לדרוש תמורה אם הוכיח לפני ביצוע התיקון שהקלקול נגרם. הצרכן מבקש לראות פיזית את התקלה שנגרמה כולל דו"ח מעבדת התיקון. הצרכן חושש לכאורה שמכשירו "נאבד " מהמעבדה ולכן הוא רוצה לראות את הוכחות לכך.
כמו כן לפי סעיף 6 לתקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) נקבע כי תיקון קלקול בטובין בתקופת האחריות יחזיר את הטובין למצב שבו היו אלמלא הקלקול. לא מילא היצרן אחר הוראות, יספק לצרכן טובין חדשים זהים או מסוג ואיכות דומים ושווי ערך, או ישיב לו את התרומה ששילם בעדם, לפי בחירן היצרן.
התוצאה:
לאחר דין ודברים ממושך עם החברה התקבלה התשובה המיוחלת כי המכשיר הישן של הצרכן נמצא וכל החומר עליו גובה. כמו כן, לצרכן סופק מכשיר חדש לחלוטין וכי האחריות על המכשיר החדש תהיה ל-36 חודשים.
