המועצה לצרכנות מזהירה מפני חברות המנצלות את מנועי החיפוש החינמיים "הר הכסף" ו"הר הביטוח" של משרד האוצר
במועצה לצרכנות מתקבלות פניות רבות של צרכנים שנדרשו לשלם כסף רב עבור השירות, תוך כדי חשש להטעיה וניצול תמימותם, על אף שהוא ניתן בחינם. מנכ"ל המועצה לצרכנות: "אנו ממליצים להיכנס אך ורק לאתר המופעל על ידי המדינה ולהימנע מלתת את פרטי כרטיס האשראי לנציגי החברות, הפונות בצורה אגרסיבית, תוך הטעיה וניצול מכוונים"
במועצה לצרכנות מתקבלות פניות רבות של צרכנים המנסים לברר האם קיימים "כספים אבודים" השייכים להם ושהם אינם יודעים על קיומם. הצרכנים מחפשים את מידע אודות מנועי החיפוש שהועמדו על ידי משרד האוצר כשירות חינם לטובת הציבור - "הר הכסף" ו"הר הביטוח". צרכנים רבים מגיעים באמצעות חיפוש ב"גוגל" מילות מפתח "הר הכסף" ו"הר הביטוח" ומגיעים לחברות מסחריות המבקשות תשלום בגין השרות. הצרכנים מגלים רק בדיעבד כי הגיעו לאתרים המופעלים על ידי גופים פרטיים, העושים שימוש ציני ומטעה בשמות מנועי החיפוש המופעלים על ידי המדינה. כך נופלים בפח צרכנים רבים, חלקם קשישים, אשר מעבירים את פרטי האשראי שלהם לאותן חברות.
רקע כללי
"הר הכסף" ו"הר הביטוח" הינם פרויקטים ממשלתיים חינמיים ביזמת משרד האוצר.
"הר הכסף" מאפשר לצרכן לבדוק היכן צבורים לו כספים הנוגעים לחסכונות פנסיוניים, פוליסות לביטוח חיים וחשבונות בנק. כמו כן, ניתן לאתר באמצעותו חשבונות / פיקדונות לא פעילים שהבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם סמוך למועד פירעונם, במשך חודשיים, או חשבונות בנק על שמו של קרוב משפחה שנפטר.
"הר הביטוח" מאפשר לצרכן לבדוק היכן היכן צבורים לו כספים הנוגעים למוצרי ביטוח: פוליסות וכתבי שירות בענפי הביטוח השונים, הכוללים ביטוח רכב, ביטוח דירה, ביטוחי בריאות, ביטוח חיים ועוד.
מהות התלונות
בכל התלונות נטענות טענות חמורות לפיהן הצרכנים מגלים רק בדיעבד כי התקשרו עם גוף פרטי המכנה עצמו כ"הר הכסף" או "הר הביטוח" וגובה תמורה בגין שירותיו, כאשר בפועל הצרכנים ביקשו לקבל שירות איתור כספים אבודים בחינם, באמצעות מנועי החיפוש של משרד האוצר.
נטען, כי בחלק מהמקרים, נציג השירות אף מציג את עצמו כמי שפועל מטעם משרד האוצר כאשר בפועל, הצרכנים נדרשים לשלם בגין שירות הניתן על ידי המדינה בחינם.
באחד המקרים, מסר צרכן כי נציגי חברה הנקראת "הר הכסף" התקשרו מיוזמתם להוריו הקשישים בני ה-85, והציעו את שירותיהם לאיתור כספים אבודים בקופות גמל תמורת 2,500 ₪ לכל בדיקה, והקשיש חויב בסופו של דבר בסכום של 10,000 ₪ עבור בדיקה ב-4 קופות גמל.
בדיקת המועצה באמצעות מנוע החיפוש google העלתה כי יש, ככל הנראה, מספר חברות מסחריות נוספות העושות שימוש בשמות החיפוש 'הר הכסף' או 'הר הביטוח' בכדי לקדם את עסקיהן, לדוגמה:
ksafimavudim.co.il
harhakesef.co.il
silver-mountain.co.il
לעמדת המועצה לצרכנות, החשש מפני פגיעה בצרכנים מתחזק לאור השימוש שנעשה באתרי החברות בטקסטים מתוך תשדירים וקמפיינים אותם הפיקה המדינה עצמה לקידום השימוש בשירותים חינמיים אלה.
ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה לצרכנות: "המועצה לצרכנות מזהירה את ציבור הצרכנים המבקשים לאתר "כספים אבודים" בחשבונות בנק רדומים, או חסכונות פנסיונים, או ביטוחי חיים, מפני חברות המנצלות את שם הפרויקט "הר הכסף" ו"הר הביטוח" באופן המטעה צרכנים תמימים לגבייה של מאות ואלפי שקלים מכל צרכן, בעוד ששירות איתור הכספים ניתן ע"י המדינה בחינם. אנו ממליצים להיכנס אך ורק לאתר המופעל על ידי המדינה ולהימנע מלתת את פרטי כרטיס האשראי לנציגי החברות, הפונות בצורה אגרסיבית, תוך הטעיה וניצול מכוונים".
המלצות המועצה לצרכנות לציבור הצרכנים:
לבדוק היטב שהאתר אליו הגיעו הוא האתר הממשלתי ולא אתר פרטי הנושא את שם האתר הממשלתי, או משתמש במילת חיפוש בעלת שם דומה, על מנת "לצוד" לקוחות תמימים ולגבות סכומי כסף ניכרים על שירות שיכול היה לקבל חינם.
להלן כתובות האתרים הממשלתיים:
"הר הכסף"
https://itur.mof.gov.il/#/main/landing
"הר הביטוח"
http://haotzarsheli.mof.gov.il/Subject/Pages/Insurance-search-engine.aspx
התוצאות הראשונות בגוגל הינן על-פי רוב תוצאות ממומנות, אשר מטרתן "ללכוד" את הצרכן ובכך לגרום לו להתקשר עם החברה. על כן, אין להיכנס לתוצאות הראשונות אלא לאתר הרשמי בלבד.
אם נציג החברה מתקשר ומציג עצמו כנציג משרד האוצר או נציג "הר הכסף", כדאי מאוד לנתק השיחה בהקדם, שכן נציגי המדינה אינם מתקשרים לצרכנים מיוזמתם.
כתמיד, המועצה מזהירה לא למסור את פרטי כרטיס האשראי וכן פרטים אישיים לאף גורם לא מוכר.
