תיאור המקרה:

ל', בת 75, חתמה בשנת על חוזה להתקנת כפתור מצוקה  והתחייבה לשלוש שנים. היא חויבה באמצעות כרטיס האשראי. בעת החתימה על החוזה נציגת החברה לא מסרה ללאה את חוזה ההתקשרות והסתפקה בהקראת חלקים מסוימים ממנו בלבד. הנציגה לחצה על לאה לחתום על העסקה ולא להמתין ולקרוא  את החוזה בעצמה. הנציגה לא  אמרה ללאה שעל רצונה שלא לחדש את החוזה עליה להודיע בכתב לפחות חודש מראש. 5 שבועות לפני סוף תקופת ההתחייבות יצרה לאה קשר עם החברה וביקשה לבטל את החוזה. החברה התחמקה מבקשתה וציינה שתשוב  אליה, אך לא עשתה זאת. יומיים לפני סיום תקופת ההתחייבות שלחה לאה הודעה בדואר רשום  ובה בקשה  חוזרת להתנתק מהשירות.

נציגי החברה ניסו לשכנע אותה להמשיך את חוזה ההתקשרות, וכשלאה לא נעתרה היא ספגה מהם איומים. לאה התעקשה להחזיר את הציוד. רק לאחר בקשה נוספת בכתב ענתה לה החברה  והעלתה את הסעיף בחוזה המחייב להודיע על אי חידוש החודש מראש ובכתב. החברה טענה שמכיוון שלאה לא השיבה את הציוד המנוי עדיין תקף. עו"ד של החברה שלח ללאה דרישה לתשלום חוב  וכן התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

 

הטיפול בתלונה:

ל' פנתה למועצה לצרכנות, והתלונה הגיעה לעו"ד דליה רסקאי מהמחלקה המשפטית. עו"ד רסקאי בדקה את החוזה ואת סיפור המקרה והודיעה לחברה שבנוסף להטעיית הצרכנית ולסירובה לקבל את הבקשה ישנו חשש להפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן:

• הפעלת השפעה בלתי הוגנת וניצול חולשתה של הצרכנית כדי להביא אותה להתקשר בעסקה.
• אי מתן הזדמנות סבירה לעיין בחוזה לפני חתימה עליו ואי מסירת עותק חתום לאחר החתימה.
• הפרת סעיף בחוק האוסר על חידוש אוטומטי של חוזה לתקופה קצובה.
• הפרת הוראות הנוגעות לגודל האותיות בחוזה אחיד.

היא דרשה מהחברה לבטל את חוזה ההתקשרות ולהחזיר לצרכנית כל מסמך השייך לה וכן לבטל את כל הדרישות ממנה. בנוסף, לאור ריבוי תלונות דומות כנגד אותה חברה עלה החשש להתנהלות לא תקינה של החברה. לאור חומרת התלונות, המועצה מעבירה למשרד התמ"ת את תלונותיהם של הצרכנים אשר נפגעו ומעוניינים להגיש תלונה על מנת שמשרד התמ"ת יפעיל את סמכותו ויפתח בחקירה פלילית בכל המקרים בהם קיים חשש לעבירה על חוק הגנת הצרכן.

 

התוצאה:

בעקבות פניית המועצה לצרכנות החברה ביטלה את הסכם ההתקשרות עם לאה ואישרה שהציוד הוחזר על ידה לחברה.